ביקורת ספרותית על אבא, אמא, קרוסלה מאת נתי בית
ספר מעולה

---

אף פעם לא כתבתי סקירה על ספר פעוטות.
הם נקראים כל כך מהר עד שיש איזו תחושה ש"לא פייר" לכתוב ביקורת על ספר שנדרשת כל כך מעט השקעה בקריאה שלו.
ומה כבר יש לכתוב? איזה עומק ספרותי, איזה מסרים עמוקים, כבר אפשר למצוא בספרים האלו?
ובכל זאת, אני רוצה לכתוב סקירה על הספר המקסים הזה.
כי גם "לא פייר" שהוא עבר כל כך מתחת הראדאר, ולא זכה למקום של כבוד לצד איה פלוטו, חמישה בלונים, בוא אלי פרפר נחמד, הספרים של רינת הופר וכל שאר הקלאסיקות.

אם תיכנסו לדף הספר פה בסימניה, תראו שהוא מיוצג על ידי שתי השורות האלו:
אִמָּא אִמָּא קָרוּסֶלָה…
בּוֹאוּ ראוּ – אָכֵן זֶה פֶּלֶא!...
וקצת חבל, כי אם היה צריך לבחור את החרוז הכי פחות מוצלח בספר - "קרוסלה" ו"פלא" היה זוכה מיידית.
שאר הספר מחורז להפליא, שירים שכיף להקריא, בגלל החרוזים, הקצב, המשקל וכמובן - התוכן.
אלו "שירי משחק", המציגים אפשרויות של משחקים שההורים משחקים עם הילד:

אבא אבא מגלשה,
תעלו, בבקשה!
תתגלשו, תתגלגלו,
ועוד פעם תעלו!

איזה הורה לא מצא את עצמו פעם על תקן מגלשה, כשהפעוט מטפס עליו, ואז גולש על רגליו של ההורה עד הרצפה?

אבא אבא מעלית:
מעלה וגם מוריד.
ילדים עומדים בתור,
לוחצים על הכפתור

מה יותר פשוט וכיף?

ולא פחות חשוב כשמדובר בספר פעוטות - האיורים.
איורים יפים, מלאים, משעשעים, ההורים מצויירים לפעמים בדמותם ולפעמים בדמות החפץ או החיה אליו הם הופכים, כשרק סממנים בודדים נשארים כדי לזהות את ההורה.

אני מוצאת בו גם מסרים ברובד שנסתר מעיני הפעוטות, רובד הפונה אל ההורים:

אמא אמא אמא רוח:
לא נותנת לי לנוח!
היא נושפת, היא נושבת,
ככה היא אותי אוהבת!

כן, אמהות לפעמים עושות הרבה רוח, ולא נותנות מנוחה...
אל תשכח את הסוודר, תתקשר כשאתה מגיע, אל תטפס על הסולם הזה, זה מסוכן...
לפעמים, ככה אמהות אוהבות...

אבא אבא – 'חת ושתיים
קח אותי על הכתפיים!
כשאהיה גדול כמותך –
גם אני אקח אותך!

הילדים שלי מחייכים בשורה הזאת, אבל אני חושבת על היפוך התפקידים שמגיע לפעמים כשההורים מזדקנים, והילד מוצא את עצמו מטפל בהורה...

אמא אמא, תני חיבוק -
כמה טוב חיבוק הדוק!
אחבק ותחבקי
ואמשיכה בדרכי.

ושוב אני חושבת, על הפעוט הזה שעכשיו יושב עלי, מתרפק עלי, אנחנו נותנים חיבוק לפי הוראות הספר, אבל יום יבוא והוא כבר לא יהיה פעוט, הוא ימשיך בדרכו העצמאית, ואחת המיומנויות ההוריות החשובות היא לדעת להרפות קצת את החיבוק, לתת לילד למצוא את דרכו באופן עצמאי... כשהוא מצויד בחיבוק החם, באהבה ללא תנאי שקיבל בילדות, שתלווה אותו לאורך כל הדרך.

האם כל המסרים האלו נמצאים שם? שתולים שם בכוונה? או שהם רק אצלי בראש?
לא משנה לי.
טקסט שמצליח לייצר אצלי כל כך הרבה משמעויות נלוות, בין אם במכוון ובין אם בשוגג, זוכה אצלי לעוד נקודות זכות.
מומלץ בחום להורים לפעוטות.

» ביקורות נוספות של רויטל ק.
» ביקורות נוספות על אבא, אמא, קרוסלה