ביקורת ספרותית על שנה אחת ויום אחד מאת מורי סמואל
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 10 בספטמבר, 2015
ע"י לי יניני


הספר הזה הגיע אלי בזמן!

מורי סמואל כתב כאן רומן מצוין כקלתית שוקולד. הקלתית הורכבה ממרכיבים איכותיים במידות שקולות ומדויקות!

הקלתית מציינת סיטואציה נתונה – "קץ החיים", אבל אבל אבל ... אפשר לעכב, אפשר לשנות, ואפשר לגרום לכך שיהיה קצת יותר פריך ונעים, לפחות עד לקץ שהוא חלק ממחזור החיים.

הסופר העמיס על הקלתית הנוכחית, מילוי שוקולד איכותי ומשובח, ישירות מהאמזונס, ששחרר לאוויר כמות נכבדה של פנילאטילאמין וסרטונין. אני אהבתי!

לב ליבו של הסיפור מתאר תרחיש, של אדם שניצב מול אירוע לא צפוי ומפתיע. האם ייתכן אירוע שיגרום לאדם לעשות, את כל מה שעולה בדעתו למרות ה"איסורים"?

הסיפור מתחיל בחג ההודיה, ביום שישי אחה"צ של נובמבר 1991 בניו-יורק. באותו יום אנאבל מתבשרת על ידי חברתה הקרובה-קארן, שהיא במקרה גם רופאה המתמחה בכלי דם, שנותרה לה פחות משנה אחת לחיות, מפני שבבדיקת הדם של אנאבל אובחנה מחלת דם-לוקמיה.

יחד עם בשורת האיוב הזו, ותוך כדי הרהורים על מצבה החדש, אנאבל נוסעת לפגוש את בעלה רוברט, לסופשבוע בבית הנופש המשפחתי. אלא מה, שבארוחת הערב רוברט מודה, שהוא בגד בה עם חברתה הטובה ביותר – קארן.

wow איזו מכה מתחת לחגורה!!! בגידה כפולה!!!

אנאבל נוטשת את המסעדה בכעס, עוד בטרם שרוברט אפילו הספיק לשמוע, את מה שיש לאנאבל לבשר לו!

מכאן ואילך מורי סמואל, מכין את המילוי לקלתית. הקורא מתחיל להתערבל עם אנאבל בנפתולי החיים, והקשרים החדשים שהיא יוצרת במסעה.

עם התגלית המפתיעה על בגידתם של רוברט וקארן, אנאבל שבה הביתה לאריזת מזוודה, מתקשרת לבנותיה התאומות אפריל וג'ואני שלומדות בקולג', ומדווחת להן שהיא נוטלת לעצמה חופשה וטסה לאירופה. בד בבד היא מעדכנת את ריצ'ל-אימא שלה, שמתגוררת בבית אבות.

עם תום שיחת הטלפון מאנאבל, רייצ'ל מעיפה מבט לעבר תמונתו של יענקל- בעלה, שמחזיר אותה אחורה בזמן לשנת 26.6.41. לאן? לבורישילקוב ולכפר הקטן ליד קייב באוקראינה. זו השנה שהחל מבצע ברברוסה-פלישת הצבא הגרמני לשטחי ברית המועצות.

באותו יום של הפלישה, רייצ'ל (רחל) תוכננה ללוות את אחותה סופי, להופעה של כיתת הדרמה, כשברחובות הכפר המיליציה החלה לקבץ את כל היהודים... הגרמנים הגיעו...
האחיות אנאבל וסופי עטופות בבגדי איכרים וצלבי עץ, הוברחו בעזרת האם ועל ידי אלינה המשרתת, לעבר בית הוריה של אלינה ובינתיים... מה קרה להוריהן? ציטוט מעמוד 60: מכיוון שיצאו דרך הסמטה, הן לא ראו את המהומה שהתרחשה בכיכר הכפר. הן לא שמעו את ניפוץ חלונות החנות ולא את הדלת המתמוטטת. הן לא ראו את אביהן מנופף בגרזנו, מטיח אותו באדם הראשון שנכנס בצרחות, הן לא ראו איך הוריהן נגררים אל הרחוב, וההמון בועט בהם ללא הרף בעודם שוכבים צועקים בתוך הבוץ. הן לא ראו את השכן שלהם, לבוש מדי מיליציה, צוחק ומכוון את אקדחו ויורה בהוריהן...."

העלילה נעה בשני צירים: אנאבל בשנת 1991 ומנגד סיפורה של האם – רייצ'ל ואחותה סופי במלחמת העולם השנייה, ועד לעת קבלת הוויזה לארצות הברית, כאשר רייצ'ל עוזבת את צרפת ללא סופי אחותה...

אנאבל במצבה החדש "אובדת עצות", ומחליטה לחיות את החיים אחרת. היא טסה לפריז, ומפריז לוונציה, נופלת לתרגיל עוקץ, מאבדת את כספה ונוחתת באי מבודד בשם "LIIN" סמוך לחופי יוון. יאניק-בעל קיוסק הקרון שנראה כגלדיאטור, מקבל את פניה באי, ומעניק לה מלבד מיטה ומזון, גם את כל מה שאנאבל הייתה זקוקה לו...

באי המבודד, אנאבל מנסה לנקות את מגירותיה, מכל הבשורות שנערמו לפניה. היא מפנה את מבטה לעבר השמש השוקעת, שהפכה לכדור אדום צהוב וענקי, מתבוננת לעבר האופק ומבטיחה לעצמה עמוד 97: "זו הולכת להיות השנה הטובה ביותר בחיי... זו הולכת להיות השנה הטובה ביותר בחיי!"

אביו של יאניק הכרזימתי ערק מרוסיה לאיטליה, ועקב מומחיותו בספרות רוסית, גוייס כנספח לענייני תרבות בקונסוליה הרוסית באיטליה. באיטליה נשא לאישה את מריה הסטודנטית. ברבות הימים שינה גם את שם משפחתו ל"לומברדי". יאניק היה בנם היחיד וגדל במשפחה מאוד מבוססת ועשירה. הוא למד בשוויץ פילוסופיה, ובמילאנו שפות, ולאחר מכן התקבל ללימודי רפואה בסורבון. בפירנצה יאניק פגש את אשתו דונטלה, ולאחר טרגדיה שפקדה אותו, החליט לעזוב את מילאנו, לעסוק במחקר, ולתפקד כמורה בדרגה נמוכה. גם יאניק בא להתאוורר באי המבודד LIIN מהסיבות שלו...

מנגד קארן לא מוותרת, נכלמת על בגידתה, היא יוצאת למרוץ, לחפש את אנאבל, למצוא תורם מתאים, וכך אולי תצליח להצילה מגזר הדין. האם תצליח? האם אנאבל תסלח לקארן על בגידתה? עם איזו טרגדיה יאניק היה צריך להתמודד, וכיצד הוא משתלב בחייה של אנאבל? איך משפחת לומברדי קשורה לרייצ'ל? מדוע סופי לא הצטרפה לרייצ'ל ועזבה יחד איתה לארצות הברית? מי זו שרלוט? מי זו מוניק ומה קרבתה לאנאבל? מה תרומתה של מריה האימא של יאנק בעלילה הזו? מה אנאבל לא ידעה עד ש...? ויש עוד לא מעט שאלות והתשובות בתוך הספר... תצטרכו לקרוא...

מורי סמואל כתב כאן עלילה שובת לב, קצבית, עם דמויות נהדרות מועשרות בגווני החיים, וכל דמות שנוספה למרכיבי הקלתית, העצימה את אנאבל, וחיזקה את ארומת פולי הקקאו של השוקולד בקלתית.

אהבתי את החיבור בין הקצוות, הכתיבה הקצבית, הפרקים הקצרים, והפיתולים בין התקופות ששומנו ושולבו בזמן ובמועד הנכון.

אני מצטרפת לדעתה של אנאבל: "החיים הם כמו קפיצת בנג'י שהקפיצה, הצלילה והטלטול בו מורגשים..."

את הספר הזה לא תוכלו להניח מהיד!

אספו את הספר אליכם ותבינו עד כמה החיים הם ככוס בדולח.

אל תשכחו: "כל יום שעובר לא חוזר!"

אפשר להתייחס לספר כרומן קליל הוליוודי, ומאידך להיווכח כמה שהעולם הוא עגול והחיים כל כך שברירים...

ממליצה בחום במיוחד לקהל הקוראות.

נשים, לא תצטערנה, במיוחד שמורי סמואל ריפד לנו כאן עלילה עם עוצמה נשית, ושוב הוכיח את מה שאנחנו כבר יודעות מזמן.

ביג לייק!
אהבתי ונהנתי.
לי יניני

12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
לי יניני (לפני 10 חודשים)
תודה. אני מודעת לספר החדש.
Leah Cohen (לפני 10 חודשים)
עכשיו יצא ספר נהדר נוסף של מורי סמואל ספרו השני של מורי סמואל יצא לחנויות השבוע. אם אהבת את ספרו הראשון - מובטחת לך הנאה צרופה מהספר החדש "דאיה". העלילה המרתקת פשוט סוחפת וקשה להניח את הספר אפילו לרגע. חיי הדמויות והמאורעות נארגים אחד בשני בסיטואציות ובדילמות מאתגרות מכל דמיון. לכל אורך הקריאה חשבתי כל הזמן מה אני הייתי עושה במצב הזה.הרגשתי שאני לוקחת חלק בסיפור ושותפה למה שקורה.

הרגשות והיצרים לוהטים, האהבה יוקדת ומעורבת ברגשות נקמה איומים, עוצמת הדמויות לא יודעת רחם. דאיה, הדמות הראשית בסיפור, פועלת בד בבד ומונחית על ידי יצרים חייתיים לוהטים והגיון חד וקר. דמותה היא סמל לעוצמה, להקרבת הכל למען הגשמת המטרה.

הנאת הקריאה מובטחת!
רונדנית (לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
מתחילה היום ....
לי יניני (לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
רונדנית נקוה שתאהבי
רונדנית (לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
מעולה !! לקחתי היום מהספריה ...
לי יניני (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
שונרא החתול... אכן כן "האח הגדול"... תודה על הפירגון ושתהיה לך אחלה שנה טובה
שונרא החתול (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
ואיזו פרסומת הופיעה בעמוד הבית של סימניה שניה אחרי שכתבתי פה על בלנדר, שוקולד וקלתית?
״להיות קונדיטור, מקצוע מטעים לחיים.״
האח הגדול רואה וקורא הכל. מפחיד לאללה!
שונרא החתול (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
אפשר להרגיש את תנועת הבלנדר שבוחש את השוקולד עבור הקלתית שאפית לנו עם הרבה פירגון והתלהבות.
שתהיה לך שנה טובה ומתוקה ועם הרבה ספרים מעניינים וסוחפים.
לי יניני (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
יעל כן ולא ...אבל יש כמה תובנות על החיים בתוכו
yaelhar (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
נשמע כמו "סיפור מהחיים" (-:
לי יניני (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
live תודה , תיהני ושנה טובה לכולנו
רחלי (live) (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
וואווו איזו ביקורת....עוד ספר מתווסף לרשימה...תודה לך לי
לי יניני (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
אוקי - תודה !
אוקי (אורית) (לפני 3 שנים ו-9 חודשים)
ביג לייק לסקירה :)





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ