ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 31 במאי, 2016
ע"י six♣
ע"י six♣
לא רציתי לקרוא את הספר הזה. לא רציתי. ידעתי מה יקרה בו, וידעתי שאני אבכה. לא, לא בגלל סלינה בוריגרד, לא בגלל צרלס בקנדרוף. בגלל הדמות שרוב האנשים שונאים, ואתם תבינו מי זה רק בהמשך:
20:51 המיטה שלי מחכה לי, וגם הספר, בעשר דקות קראתי חמישים עמודים, ואז חשבתי שזה הספר הכי חלש, אז טעיתי.
למחורת, ביום שלישי אחד....
2:40 כולם יורדים לשיעור ספורט, לא אני. אני כבר בעמוד 357
לא יכולה להפסיק. ואז, דקה אחרי. עמוד 361 זה קורה.
מה שידעתי שיקרה. עד גיל 9 לא האמנתי שיכולים לבכות מספרים. אבל עובדה שזה קרה.
שכשהמורה לספורט צועקת על כולם בחוץ, אני הרגשתי שאני בוכה, זה כבר קרה לי.
כשאני יוצאת לשיעור ספורט, עושים ריצות קצרות. מקום שלישי בכיתה, לא רע.
ואז שואלים אותי:"מה קרה?" אבל אלה שכבר קראו רק מבינים בשקט.
תמיד אהבתי דמויות רעות. בכל ספר היה לי בן שאהבתי ובת.
שמונה ושש
מאלפוי והרמיוני
פיניק ואנני
ווווווהנה:
לוק ואנבת'
כן, את הבחור "הבוגד" ו"המרושע" "והנוראי" שלדעתי, הוא לא רע.
אם כבר, קרונוס רע.
אז, עכשיו נפנה לצד האופטימי כדי שלא אכנס לדיכאון:) הספר טוב, כתוב בקלילות בדהימה ובפשטות, עכשיו הדמויות:
לוק - תמיד אהבתי אותו, גם בקללת הטיטאן או בים המפלצות
אנבת - מדהימה
פרסי - אידיוט.
ומכיוון שאני רעבה ויש ריח של חביתה, אני אלך...
פשוט תקראו, six
2 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של six♣
» ביקורות נוספות על פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס - פרסי גקסון והאולימפיים #5
» ביקורות נוספות על פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוס - פרסי גקסון והאולימפיים #5
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
