ביקורת ספרותית על ראשית ישראל - ארכיאולוגיה, מקרא וזיכרון היסטורי מאת ישראל פינקלשטיין
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 6 במאי, 2016
ע"י דורון נחמני


ספר מרתק. מבחינתי, במקור היה הספר "מי כתב את התנ"ך?" (1995) של פרידמן שהציג לציבור הלא-מקצועי בצורה פופולרית ומרתקת את מה שחוקרי המקרא ידעו כבר מהמאה ה-19, שהתנ"ך (החומש) אינו מקשה אחת אלא ארבע יצירות שונות, מוגדרות-היטב, שאוחו בדיעבד ליצירה אחת. ארבע יצירות אלו נכתבו ע"י אנשים שונים, בתקופות שונות, עם מטען דתי שונה ומטרות דתיות-פוליטיות שונות. ואז הגיע ספר זה - "ראשית ישראל" (2003).
השאלה ברקע הספר היא: "האם התנ"ך הוא היסטוריה?". תשובה קצרה מצאתי בנספח ד' לספר (כדאי לקרוא גם את הנספחים): "התנ"ך מכיל חומרים היסטוריים, לא-היסטוריים, והיסטוריים-למחצה, המופיעים לפעמים בסמיכות רבה זה לזה". אם כך, בבואנו לגלות את ההיסטוריה של העם היהודי עלינו להפריד בין מה שהיסטורי לבין מה שהוא יצירה ספרותית, מיתולוגיה או יצירה אידיאולוגית-פוליטית-דתית שבאה לטעון טענה או לבנות נרטיב לצורך זמן כתיבתה. והמחברים עושים זאת ע"י שימוש בארכיאולוגיה. למרות שיש מחלוקות בין הארכיאולוגים לגבי תיארוך אתרים ושיחזור תרחישים היסטוריים (ומחלוקות אלו מוצגות בספר) - מציגים הכותבים תזות מרתקות לגבי ההיסטוריה כפי שהיא נתמכת לדעתם ע"י המימצאים הארכיאולוגיים. חבל לצטט כאן את הדברים - עדיף לקרוא את הספר. אולי רק לומר שהספר מציג סיפור היסטורי שונה לחלוטין מזה שאותו למדנו מהמקרא. זה לא מוריד כהוא-זה מגדולתו של התנ"ך - זה הופך את הסיפור ההיסטורי מנרטיב ידוע שכולנו שיננו מינקות לסיפור יותר מרתק, יותר נסתר, יותר מלא-חורים, ואת המחקר הארכיאולוגי מכלי טכני לאישוש סיפורי התנ"ך לכלי שבידיו המפתח לפתור את התעלומה של תולדות העם היהודי בארצו.
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ