ביקורת ספרותית על בת הרב ממאה שערים מאת מנשה דרש
ספר לא משהו

---

אני מאוד אוהב סיפורים עצובים, סיפורים מהחיים שמביעים כאב נפשי ושברון לב. לא יודע,אולי זה בגלל שאני תמיד שואף לאיזה קתרזיס שהם אמורים להביא לי.

הסיפור בת הרב ממאה שערים היה אמור להיות סיפור כזה. הוא מגולל את סיפור אהבתם הטרגי של צעירה חרדית לצעיר חילוני. בגב הספר נכתב על הבחורה – "יפהפייה חרדית קיצונית" וכבר זה הפריע לי. היפהפייה בגלל הקיטשיות והחרדית קיצונית בגלל הסטיגמה. בכל זאת החלטתי לקרוא.

הסיפור נכתב בצורה מאוד קולחת וזורמת. לצערי זה הדבר היחיד החיובי שאני יכול לכתוב עליו. כי הוא קיטשי להחריד, סוחט דמעות בצורה הכי אמוציונלית שיכולה להיות כשהוא פורט על מיתרי הנפש של הקורא בצורה מאוד מאוד מניפולטיבית ומאוד מאוד צורמת. אני לא יודע אם זה החיסרון הבולט ביותר שלו או החיסרון השני הבולט שמצאתי בו: יש בו המון המון דעות קדומות וסטיגמות כלפי החרדים. אחרי שחזרתי ועיינתי בגב הספר הבחנתי שבתחתית גב הספר נכתב כי המחבר הוא בכלל חילוני וכי – ציטוט- "בשנים האחרונות הוא חש סקרנות עזה ללמוד את העולם החרדי". אני לא יודע עד כמה הוא השקיע בלימודים שלו ואם בכלל לימודים יכולים להוות בסיס לכתיבה של כזה ספר שרצוף בכל כך הרבה פרטים שגויים אבל התוצאה היא רומן-טרגי-קיטשי שעושה עוול גדול לקהילה שלמה. ויש לו גם חיסרון שלישי בולט וזה עלילה מופרכת לגמרי שממש מזלזלת בקורא - נו באמת, מה כבר אפשר להגיד על זה שגיבורת הסיפור תמי הינד'לה היא בעצם אישה חילונית שנפלה בטעות לבית חרדי מתנכל...

» ביקורות נוספות של שמוליק כ.
» ביקורות נוספות על בת הרב ממאה שערים