ביקורת ספרותית על הפנימייה שלא היתה מאת סיגלית דיל

---

הפנימייה שלא היתה.
לא.
פשוט לא.
אני לא יודעת.
האם לכתוב ביקורת
לא לכתוב
לכתוב.
אני כותבת-
אני לא אוהבת את הכתיבה של סיגלית דיל
הספרים פשוט חוזרים על עצמם ברעיון אחר.
לא
אז לא
אבל את הפנימייה שלא היתה הייתי חייבת לנסות.
אולי בגלל הכריכה, ההמלצות אולי ואולי.
אז ניסיתי
לא אהבתי
קורה.
אני פשוט לא ממליצה על זה, יש בספר משהו מוזר והעלילה לא מתקדמת לשום מקום- אם בית, אב בית, קקה בית.
דניאל חבר אמת דניאל הזין.
סליחה על המילים.
שיעמום ומוזרות.
אז לא
אל תקנו או תקראו כי באמת אני לא מבינה איך הספר מצליח
הוא ריק
כשקראתי אותו הרגשתי ענן שחור במצח
אני מרגישה רעה ממש כשאני כותבת ככה אבל באמת מהכירותי עם הספר לא אהבתי אותו. שלא תחשבו עליי דברים רעים אני חננה בהסוואה, אני הכי מקובלת בשכבה והכל אבל כאן אני מרגישה שאני יכולה לתת ביקורת על ספרים, ביקורת מהלב. ואני באמת לא רוצה שתעשו את הטעות עם הספר.
אבל כעיקרון אני אוהבת את כל הספרים חוץ מאשמת הכוכבים ונראלי שאני היחידה שלא אוהבת את זה................................
אני פשוט בן אדם (נקבה) מאוד חיובייייייייייייייייייייייייייי אללה חחחחחחחחחחח.
טוב
נחזור לביקורת
הדיכאונית.
ביוש

» ביקורות נוספות של מספר 12
» ביקורות נוספות על הפנימייה שלא היתה