ביקורת ספרותית על פרסי ג'קסון וגנב הברק - פרסי ג'קסון והאולימפיים #1 מאת ריק ריירדן
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 2 באפריל, 2016
ע"י אנדרומידה


אוקיי, אני יודעת שיש מלאאאאאאאא אנשים שמחשיבים את פרסי ג'קסון לתנ"ך משני (או ראשי) שלהם ו... על מי אני עובדת כשאני מדברת על האנשים האלה בגוף שלישי?? אני אחת מהם!!!!
אז.
אני רוצה להגיב על חלק מהביקורות שמתייחסות אליו כאל "חומר קליל" ל"קריאה בשעות הפנאי" או WHATEVER כי פשוט........
לא.
זאת זכותכם לחשוב ככה, אבל יש לי...........................
טיעון!
ואנשים אוהבים טיעונים, לא?
(אל תשאלו אותי, אני חצויה\נימפה\בת לוריאן\אחת מ-7 הנבחרות של אנגלספורס\אחת מהמנבאים\מכשפה\אחר:_______)
אז:
אני אוהבת מאוד את המילה "אז".
אז אז אז אז אז אז אז אז אז אז אז אז אז אז אז אז אז אז אז אז אז אז
אז---
סליחה. ברחתי מהנושא.
אוקיי, פרסי ג'קסון הוא אמנם ספר שנחשב קליל כי הוא כתוב בטון קליל ובבדיחות קלילות (ויש גם, דרך אגב, שטוענים שהדמויות בנויות בצורה שטחית – מיד מגיעה לזה!) אבל חלק ממנו (בהתייחסות לסדרה בשלמותה) עוסק גם בצדדים האחרים של כל דמות ועם כל מסע חיפושים שעובר וכל קרב שמתרחש אנחנו, הקוראים\חצויים-שעדיין-לא-גילו-את-זהותם-האמיתית נכנסים עמוק יותר לנבכי הנפש של הדמויות. בסדרה הראשונה (פרסי ג'קסון, דהההה) בעיקר מתעמקים בדמות של פרסי ולומדים את העולם שבו מתהלכים על פני האדמה אלים וחצי-אלים ורבע-אלים ועוד-שברים-ומספרים-עשרוניים-של-אלים, ואילו בסדרה השנייה (גיבורי האולימפוס) מכירים את כל הדמויות באופן מקיף – הרי כל פרק מסופר מנקודת המבט של דמות אחרת.
וזהו, עד עכשיו.
סיימתי.
או ש... לא?
*צחוק מרושע ברקע בזמן שהמסך מחשיך ונכתבות עליו בלבן המילים "המשך יבוא..."*
(כבר ציינתי שאני חיה בסרט?)
(סליחההה אל תשחטו אותי התכוונתי להגיד ספר!!!)
3 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
greek princess (לפני שנתיים ו-3 חודשים)
לגמרי...



3 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ