ביקורת ספרותית על אני וקמינסקי מאת דניאל קלמן
ספר טוב

---

"אני וקמינסקי" מה כבר יכול להיות רע בספר ששמו "אני וקמינסקי" תמונת הכריכה בהחלט תואמת.
"אני וקמינסקי" זהו ספור של סבסטיאן צולנר, שמנסה לכתוב לא בהצלחה רבה את סיפור חייו של מנואל קמינסקי, צייר קשיש ואבוד ונשכח. בנוסף לכל עיוור. שבעברו נפגש ב... ושוחח עם...אבל הספור של קמינסקי הוא הספור של הכותב של אותו סבסטיאן צולנר.
צולנר חש צורך לכתוב ספור ביוגרפי מרשים בעל תובנות מרחיקות לכת והעיקר שיזכר ככותב. על אדם שכבר לא מענין אותו ולא איכפת לו לשכוח. לכן נכשל בניסיונו לחדור לנפשו המבולבלת של הצייר הקשיש. הביוגרפיה הופכת לפרודיה.
למרות הכל העלילה מושכת. בעיני מסתתרת כאן תפיסה כביכול "פילוספית" בהפוך על הפוך בואו נעצור מעט את המירוץ, את הניסיון לחפש משמעויות בכל.
כי המציאות היא הרבה יותר הפכפכה והרבה פחות מגובשת ומרשימה מאשר מנסים להציגה -כי אנשים הם רק אנשים ולא מעבר לכך ואומנות היא מעשה ידיהם
אהבתי.

» ביקורות נוספות של מיכאל
» ביקורות נוספות על אני וקמינסקי