ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שישי, 11 במרץ, 2016
ע"י קורא כמעט הכול
ע"י קורא כמעט הכול
לכאורה עוד ספר דיסטופיה, ואפילו כזה שהוא שיטחי משהו. לא מרובה גיבורים עלילה ורבדים, להגיד שאין בו הרבה פרוטכניקה יחטא לעניין שכן פירוטכניקה פראקסלנס היא מוטיב סביבו סבה העלילה, אבל בכל זאת אפשר להתבלבל ולסווג ספר זה כספר מתבגרים שאומר אמיתות שחוקות שנאמרו מליון פעמים קודם דוגמאת "במקום בו שורפים ספרים ישרפו גם בני אדם" (למדתי שבמקור משפט זה הוא של הינריך היינה (פלוסוף יהודי שספריו גם נשרפו על ידי הנאצים בדיוק לפני שהתחילו לשרוף יהודים).
הספר הזה יכול בטעות להתפס כאח בוסרי לעולם נפלא נורא, 1984 ודומים... אבל הוא לא.
ועכשיו אני צריך להסביר: Bare with me, הספר נכתב בשנת 1953, הרבה לפני העידן בו אנו חיים היום, ובכל זאת הוא חוזה בצורה מחרידה את תרבות ה"בהיה במסכים" לה אנו עדים סבבינו, אני מפציר בכם להרים את הראש מהספר בפעם הבא שאתם בתחבורה ציבורית, ולספור את מספר האנשים שלא בוהים במסך כלשהו. עוד הוא חוזה את התקצרות המסרים, התימצות, הקיצור, שורה תחתונה, סטטוס, טוויט, קצרמסרים, בעצם למה לכתוב מספיק אימוג'י שמקפל בתוכו את כל רגשותי. עוד דבר שריי ברדבורי מניח לפננו במלוא תפלצותו: ראליטי על מסכי ענק.
דיסטופיה טובה, היא כזו שמצליחה להפחיד אותך באמת, כמו שכתבה יעל על ספרה של אטווד "סיפורה של שפחה" "האותי הספר הזה הפחיד ממש". אם דסטופיה מצליחה להפחיד אותה משמע יש בה משהו, קודם זה מעיד עליה שהיא עשויה טוב, ונקודה נוספת, אנחנו מאמינים לכותב שכן נראה שהוא לוקח מגמות שכבר נמצאות סבבנו וממשיך איתן לסוף הבלתי נמנע לכוארה, וזה מה שבאמת מפחיד.
ועכשיו לגאונותו של ספר זה, תודה על הסבלנות: בעולם של פרנהייט 451, אסור להחזיק ספרים, מכבי האש כבר לא מכבים שרפות (שכן כל הבתים כבר עמידים לאש), תפקידם לשרוף ספריות פרטיות ולא חוקיות שעדיין קיימות.
הרודנות שאנו פוגשים בספר הזה היא לא של ה"אח הגדול" של אורוול ב 1984, אלה של ה"אח הגדול" שאנו רואים בטלביזיה, הרדידות, השיטחיות, הרצון לאושר אינסטנט, מהר כאן ועכשיו, אל תבלבלו אותי עם מורכבות, תנו בידור קל לעיקול אנשים כמוני תנו לי נהג מונית שיזכה במליון, אל תבלבלו אותי אם פילוסופיות הגות או סתם שירים עצובים ומיוסרים.
חברה,
למה אני ממשיך, אתם קוראים את השורות האלה, משמע אתם נהנים מ"סימניה", משמע אם תרצו זאת או לא אתם אנשי ספר, תארו לכם שזה לא היה חוקי..., אני לא חושב שאתם יכולים להרשות לעצמכם לא לקרוא את הספר הזה....
לאוהבי ספר ואוהבי דיסטופיות (אוטופיות- כנראה שזה 2 צדדים של אותה מטבע)
15 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של קורא כמעט הכול
» ביקורות נוספות על פרנהייט 451 (2013) - מהדורה חדשה לקלאסיקה העל-זמנית
» ביקורות נוספות על פרנהייט 451 (2013) - מהדורה חדשה לקלאסיקה העל-זמנית
טוקבקים
+ הוסף תגובה
קורא כמעט הכול
(לפני 9 שנים ו-5 חודשים)
סוריקטה ויעל, תודה על ההתיחסות
אני מבין שמדברי, נשמע שיש לי משהו עקרוני נגד מסכים, ברור שזה לא המצב לראיה שורות אלה. אני משתמש במחשב וברשת האינטרנט כחלק בלתי נפרד מחיי המקצועיים והתרבותיים. בזכות האתר הזה לדוגמא בחרתי כ 80 אחוז מהספרים שקראתי בשנים האחרונות. אני מאזין ב you tube לסופרים שאני אוהב, ומכיר את כל המשפחה המורחבת הודות להצצה בפייסבוק מפעם לפעם. אני שומר על קשר עם חברים באוסטרליה קנדה וארצות הברית. הביקורת שלי היא על הפאסיביות המסוכנת, שבוחרים בעבורנו את המסרים, אפילו את החדשות, ועל מה נדבר מחר בעבודה.
מחשבות, תודה על התייחסותך המלומדת. שוב אני לא מסכים עם דעתך. שבת שלום קהילה יקרה |
|
מורי
(לפני 9 שנים ו-5 חודשים)
כולם שוכחים פה שלא מדובר בספר ממש מנייר, כי אם הרעיונות המובעים בו. בעידן
האלקטרוני הרעיונות יובעו ויישמרו בכל מקום. פרנהייט 451 פשוט גרוע ואינו מסוגל להביע רעיון גדול מעבר לעניין הפעוט של שריפת נייר.
אחרי ככלות הכל, מדובר בספר קלוש, כתוב גרוע וחמשעמם. |
|
חני
(לפני 9 שנים ו-5 חודשים)
אולי כי התחלנו לחפש את "האושר הזה" בחוץ ולא בפנים.
אחת המורות המיתולוגיות בבית ספר יסודי של בתי סיפרה לתלמידים שאין מצב קלוש שיתפסו אותה ללא ספר בתיק.זה מה שהיינו עושים פעם בתורים הארוכים,פשוט קוראים.להנחיל את זה לילדי זו כבר אחרית הימים.לא תאמין אבל בהרצאה עם סופר לפני שבועיים בהיכל התרבות שורה שלמה של אנשים זיפזפו בוואטס אף בזמן שהסופר דיבר.אז מה יש עוד לומר.סקירה יפה
|
|
-^^-
(לפני 9 שנים ו-5 חודשים)
ביקורת מצוינת ! הספר מדהים ,מעורר מחשבה ומצליח להיות לגיטמי גם בימינו אנו .
ועצוב שזה כך ,בעניין הבהייה במסך , יום יבוא ואנשים ישכחו מה זה ריח של ספר חדש או דיבור פנים מול פנים עם אנשים אהובים ,עצם ההסתכלות בפניהם ושמיעת קולם.
עצוב מאוד. |
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-5 חודשים)
ביקורת טובה ומעורת מחשבה.
זה נכון תמיד - כך אני חושבת - שלכל דבר יש (לפחות) שני צדדים. יש "בהייה במסך" מטומטמת ומטמטמת, ויש יכולת ליצור קשר עם אנשים רחוקים, ללמוד ולהבין, הרפתקאה - כמו שכתבה לך סוריקטה. הנקודה היא שאנחנו בני אנוש. זה אומר שבדרך כלל, רוב האנשים יבחרו בבחירה הקלה. כלומר מסך = בידור והסחת דעת. (אני לא מוציאה את עצמי מכלל זה). והספר? כמו שכתבת נכתב ב 1953. קשה מאד לפשוט את הדורות שעברו מאז ולהתייחס לספר לפי אמות המידה בהן נכתב. לפיהן הוא נבואי ומפחיד. היום? כבר קראנו (כמעט) הכל, ועוד יותר טוב. |
|
מורי
(לפני 9 שנים ו-5 חודשים)
לגמרי הספר המיותר שקראתי ב-2015. ספר קלוש ומיושן.
|
|
סוריקטה
(לפני 9 שנים ו-5 חודשים)
כתבת מאד יפה, רק שבהקשר הזה של מסכים וטכנולוגיה אני מאסכולה קצת אחרת.
למה בעצם לא אימוג'י אם אפשר להביע באמצעותו תחושות? ואיזה יופי זה שכשיש לך שאלה שפעם היית צריך לחכות איתה עד שיפרסמו את כרך כד של האנציקלופדיה העברית, אתה פשוט שואל אותה ויש מי שעונה. וזה שלילדה שלי יש חברה מאינדונזיה זה מקסים בעיני. בכלל, היכולת לייצר דיאלוג עם אנשים שאין להם מושג איך אתה נראה ואיך הצרות שלך נראות ואתה שם מולם רק את מה שבא לך, מה רע? אני מרגישה בסוג של הרפתקה ובעיני זה כל הזמן הולך ומשתפר. וברור שאפשר לעשות עם זה גם דברים איומים. אבל תמיד היה אפשר, גם בלי הטכנולוגיה.
|
15 הקוראים שאהבו את הביקורת