ביקורות ספרים על הספר פרנהייט 451 (2013) - מהדורה חדשה לקלאסיקה העל-זמנית

​את חלקו האחרון של הספר קראתי תוך כדי נסיעה באוטובוס. שתי שורות לפניי ישבה בחורה וקראה ספר אחר, ומצאתי את עצמי הולך ומשתאה על שנינו, על שני הפריקים האלה שיושבים בתוך אוטובוס של גוללי טיקטוק וזוללי רילים, ובמקום לנעוץ את עיניהם במסך, יושבים וקוראים ספר מודפס. הספר עורר בי לראשונה את המודעות לשאלה האם אנו, קוראי הספרים, הננו זן שהולך ונכחד. ובמילים אחרות, האם פרנהייט 451, הוא אחד מאותם ספרים שחדלו להיות דיסוטופיות, והתלכדו עם ההווה? אולי זו הסיבה שהוא השרה עליי תחושת מחנק דיכאונית, במקום תחושת חרדה מפני עתיד רחוק ונוראי (כמו ש-1984 ועולם חדש מופלא מעוררים... המשך לקרוא

אבק ספרים

מסופר על כבאי בשם גאי מונטאג והתפקיד שלו לשרוף ספרים במקום לכבות שריפות והבתים באזור חסינים בפני שריפות גם ככה, לקרוא ספרים אסור והם מאיימים על האוטופיה שגאי מונטאג ואישתו זכו לחיות בה והוא אוהב את העבודה שלו. באחת מהפשיטות הוא מחליט לשמור בחשאי איזה ספר שהוא מצא ואז עוד ספרים וזה די מחבל במקצוע והבעיות לא מאחרות לבוא, בתור חובב ספרי מדע בדיוני והז'אנר עצמו זה ספר שאהבתי וממליץ.... המשך לקרוא

יוליוס שטרן

התחלתי לקרוא עם הרבה ציפיות, הספר ישב על המדף תקופה ארוכה וחיכה בסבלנות. גאי מונטאג הוא כבאי בעולם עתידני בו החזקת ספרים נחשבת פשע כבד ודין המחזיק בספרים הוא שריפת כל הספרים כולל הבית שלו. בהווה שלנו כבאים באים לכבות שריפות, בספר כבאים באים להצית שריפות. מונטאג מתחיל לפקפק בדרך החיים של המין האנושי בתקופתו המנסה להיפטר מכל זכר לעברה ובונה הווה ועתיד חדש ומתוכנן מראש. הרעיון כשלעצמו מעניין, אך הכתיבה לא. לדמויות אין עומק, הווי החיים בספר לא מתואר בצורה משכנעת והוא שטחי. ... המשך לקרוא

משה

השנה היא 2004. אני מטייל עם חבר בסלובניה, שנינו צועדים עם התרמילים ברחובות ליובליאנה היפה, בדרך אל המצודה. על הגשר שחוצה את הנהר אנו חולפים על פני נגן רחוב. אני לא הייתי מבחין בו בכלל אילולא חבר שלי היה מסב את תשומת לבי. "עזוב", אני אומר, "שלא נפספס את הכניסה למצודה." "לא נפספס," הוא עונה, ומתיישב מול הנגן. ככה הוא, החבר שלי, וככה הם למעשה רוב החברים שלי, יודעים ליהנות מהרגע. ודווקא אני לא כזה. אצלי הכול חייב להיות מתוכנן, מדויק, לפי לו"ז. החיים אצלי זה רצף של משימות, ואם אני לא עומד בהן אני מרגיש כעס וזעם ואכזבה מעצמי. כל דבר הוא יעד שצריך לכבוש, או משימה שיש לע... המשך לקרוא

שומר היערות

יש כמה ספרים בעולם שחייבים להיות בכל ספרייה שמכבדת את עצמה, אחד מהם הוא היצירה המטלטלת הזו של ברדבורי. הספר הזה מחזיק את הקורא לאורך העלילה במתח לראות מה קורה בעולם פוסט מודרני, דיסוטופי, שבו אסור לאנשים להחזיק ספרים בבית כי זה הופך אותם לאנשים שאינם מאושרים. הספרים מביאים את האדם למקומות רגשיים שפוגעים בו, שמכעיסים אותו, שמוציאים אותו ממקום הנוחות שלו ואת זה הממשלה לא רוצה, כי אז אנשים לא יהיו שמחים ואז לא יוכלו לשלוט בהם בצורה טובה. התוכן של הספר הזה מוכר היום מספרים ומסרטים אבל לחשוב שהספר האדיר הזה נכתב בשנת 1953 וכל כך נכון גם לימינו, זה מטורף. הס... המשך לקרוא

Braveheart

הייתי ילדה כשראיתי איך שורפים בית בכוונה. כן, מכבי האש הציתו את הבית ושמרו שהלהבות לא יתפשטו לשכנים. השמועות התחילו יום קודם בלחש וסיפרו על הצורך לשרוף את הבית של משפחת ו. 'למה?' שאלתי את אמי. 'כי הם חולים' היא ענתה לי. 'ואין תרופה?' 'לא. למחלה הזאת אין תרופה'. נדהמתי, כי עד לאותו רגע הייתי בטוחה שהרופאים הם כמו אלוהים. התברר שיום קודם לכן הועלתה המשפחה על טנדר שהוביל אותם לבית מרפא לא ידוע, ועכשיו הגיעה ההוראה שצריך לשרוף את כל הבית שלהם על תכולתו. אני גם זוכרת שכנה שנכנסה לחצר שלנו בסערה ובכתה וצעקה ביחד ש'לא מספיק מה שהנאצים עשו להם עכשיו גם היהודים עושים... המשך לקרוא

בת-יה

לכאורה עוד ספר דיסטופיה, ואפילו כזה שהוא שיטחי משהו. לא מרובה גיבורים עלילה ורבדים, להגיד שאין בו הרבה פרוטכניקה יחטא לעניין שכן פירוטכניקה פראקסלנס היא מוטיב סביבו סבה העלילה, אבל בכל זאת אפשר להתבלבל ולסווג ספר זה כספר מתבגרים שאומר אמיתות שחוקות שנאמרו מליון פעמים קודם דוגמאת "במקום בו שורפים ספרים ישרפו גם בני אדם" (למדתי שבמקור משפט זה הוא של הינריך היינה (פלוסוף יהודי שספריו גם נשרפו על ידי הנאצים בדיוק לפני שהתחילו לשרוף יהודים). הספר הזה יכול בטעות להתפס כאח בוסרי לעולם נפלא נורא, 1984 ודומים... אבל הוא לא. ועכשיו אני צריך להסביר: Bare with me, הספ... המשך לקרוא

קורא כמעט הכול

אחד מהספרים המיוחדים ביותר שיצא לי לקרוא. סגנון הכתיבה מהיר, זורם, והאירועים לא מפסיקים לטלטל אותך ולתת לדמיון שלך להתפרע כמו שצריך, בלי תיאורי ספגטי של עמודים שלמים. מומלץ בחום!... המשך לקרוא

וואס

שאלה לי אליכם : האם במוחכם יכולת הדימיון של עולם ללא ספרים כלל ? אני מאמינה שהתשובה היא לא . למעשה , אני בטוחה שהתשובה הינה חד וחלק : לא ! , הרי זה אתר של חובבי ספרים וחובבי ספרים אינם יכולים להתמודד עם עולם ללא ספרים, זו שאלה רטורית . הספר הזה , עד כמה שאירוני שזה הוא ספר , הספר מתאר עולם ללא ספרים , למעשה , ספרים בעולם הזה הם אסורים בהחלט . זה הוא עולם דיסטופי מנוכר שחיה בו הדמות הראשית - גאי , כבאי במקצועו אך המקצוע שלו שונה מהכבאי המסורתי של ימינו , במקום לכבות שרפות , הוא מצית אותן , שרפות שקשורות לשריפת ספרים . הוא עובד בבסיס האמרה שהספרים למעשה מספקים ידע... המשך לקרוא

-^^-

בשנת 1953 פרסם ריי ברדבורי את הספר פרנהייט 451, שגיבורו הוא הכבאי גאי מונטאג. בעתיד של ברדבורי הכבאים לא מכבים שרפות – הם מבעירים אותן. תפקידם הוא לשרוף ספריות וספרים. העונש על החזקת ספר ברשותך – שרפת הבית כולו. מבחינות רבות הנבואה השחורה של ברדבורי לא התממשה. גם אם צדק בנוגע למרכזיותן של תכניות ריאליטי בחיינו, הרי שבנוגע לספרים הוא טעה בגדול. הניירות אולי מאבדים את מקומם, אבל טקסטים ספרותיים נכתבים היום בכמויות עצומות במדיה הדיגיטלית ולדעתי מקומה של הכתיבה בחיינו רק הולך ומתעצם. ספר מיוחד מאוד, שמככב ברשימות ספרי הקלאסיקה של המדע הבידיוני ובצדק. מעו... המשך לקרוא

ספרים שענת

כשסיימתי לקרוא את הספר לא כל כך הבנתי את כל התשבוחות שהוא קיבל. לאו דווקא באתר הזה, בכלל. לקח לי זמן. זה ספר עתידני שנכתב בשנות החמישים של המאה הקודמת ומתאר חברה מנוכרת, תרבות אינסטנט, מסרים מיידיים, המונים שנשלטים באמצעות תקשורת אלקטרונית אינטראקטיבית, שלטון שמכתיב מה לחשוב ואיך לחשוב, תוך שמירה על רמת שביעות רצון גבוהה של נתיניו. זה ספר רזה, מין משל, שהדמויות בו רזות ועיקרו הרעיונות שהוא מביא. והכל בו נכון, כלומר, עם רבים מהמסרים שיש בו אני מסכימה, רק מה, זה נעשה קצת בהפוך על הפוך, כיוון שדווקא כשאתה מבקר שלטון שלא מאפשר חופש מחשבה וחברה שחיה עם זה ב... המשך לקרוא

סוריקטה

במקום שבו שורפים ספרים... פרנהייט 451/ ריי ברדבורי, תרגום: נועה מנהיים, הוצאת זמורה ביתן, 191 עמודים אני קוראת הרבה, נהנית יותר או פחות, לפעמים ספר גורם לי להפסיק לקרוא, לחשוב, להרהר רגע ברעיון, להיזכר ברגע בחיים, את ההפסקות האלה בקריאה אני אוהבת מאוד. ספר כזה הוא "פרנהייט 451". מדי פעם מגיע ספר שמנצנץ ככוכב או כמו במקרה של "פרנהייט 451" לוחש כגחל, אדום וצורב כאחד. למין הרגע הראשון השפה מכשפת, והדימויים והתיאורים כובשים. כבר מהמשפט הראשון "היה זה תענוג לשרוף. היה זה עונג מיוחד לראות דברים נאכלים, לראות דברים משחירים ומשתנים" ומשם לאורך כל הספר. הכתיבה גאונית, מ... המשך לקרוא

עורכת ספרים - שלומית ליקה

בקצרה: ספר שקריאתו נמשכה לי מספר שעות ספורות ועוד שעות רבות של הרהורים על החברה האנושית בעבר, בהווה ובעתיד. התוספת של המתרגמת בסוף הספר מרתק. ממליץ מאוד.... המשך לקרוא

albert

ספרים טובים הם כמו דינמיט, אלא שדינמיט מתפוצץ פעם אחת בעוד שספר מתפוצץ אלפי פעמים (י. זמיאטין 1927). הדי זוועות מלחה"ע השנייה, תחילת המלחמה הקרה ומרוץ החימוש הגרעיני היו קרקע פורייה לכמה מהרומנים הדיסטופיים והאפוקליפטיים החשובים והמעניינים ביותר: "1984" של אורוול (1948), "על החוף" של נוויל שוט (1957) וכמובן "פרנהייט 451" (1953). חשיבותו של הספר הקצר הזה הוא ברעיונות שהוא מעלה ובתיאור הדיסטופי של המדינה המעניקה לחם ושעשועים להמונים הנבערים כדי שיאפשרו לקומץ אנשים לשלוט ולהרוויח, שהרי "בערות היא כוח" ("1984"). גם כיום, 60 שנה אחרי שהספר יצא, מונעים ספרים ומידע מההמונים ... המשך לקרוא

רונדו

הספר מספר את סיפורו של כבאי, שחי בתקופה שבה הכבאים שורפים בתים שבהם יש חשד שמוחזק ספר ולא מכבים שרפות. מונטאג ואשתו מילדרד בדיוק קונים את מסך הטלויזיה השלישי שלהם כאשר הוא מוצא באחד הבתים שהוא שורף, ספר שמעורר בו עניין. בעקבות שרשרת אירועים, מחליט מונטאג לנסות ולשבור את קיר הפחד שהוליד השלטון כנגד ספרים וכנגד המחשבה. הספר כתוב טוב, אמנם ההתחלה קצת ךא מובנת אבל תוך מספר עמודים בודדים נכנסים לסיפור. מאוד ממליץ להמשיך ולקרוא גם את אחרית הדבר מאת המתרגמת - שמסבירה מעט מן קווי המחשבה ומציגה איך הדברים, שנכתבו בשנות ה50 של המאה הקודמת, מתאימים למילניום ה... המשך לקרוא

Pukman