לפעמים החיים נותנים לך סימנים
עוזרים לך לבחור בין הטוב לבין הרע......כמה שזה קיטשי שכל הסיפורים נגמרים תמיד ב-happy ending, אבל חשבתם איך הסוף הטוב נוצר??
הדרך של הבחירה היא הדבר המעניין, כשיש לכם אפשרות בחירה בין 2 חפצים, בין 2 החלטות שיקדמו אתכם או יורידו אתכם.
יש לכם 2 דברים
אתם צריכים לבחור 1
אם אתם בוחרים באחד אתם מאבדים את האחר, אי אפשר לקבל את כל העולם.
גם המשאלה הכי גדולה לא תוכל לרפא שיברון לב שקרה לנו מהדבר שלעולם לא יהיה יותר שלנו.
הוא איננו, אבל אנחנו פה....
לא צריך לקוות שהכול יהיה בסדר ולהתפלל שיתנו לנו את מה שאנחנו רוצים.....
זה לא עובד ככה....
אף אחד הוא לא העבד שלנו.
אם אנחנו רוצים משהו אנחנו נהיה אלה שאחראים להשיג אותו.
צריך לזכור, לא להסתמך על משאלות......
☄☆☄☆☄☆☄☆☄☆☄☆ ☄☆☄☆☄☆☄☆☄☆☄☆☄☆
כשקראתי את התקציר בפעם הראשונה חשבתי שהוא די מגוחך.
עוד נערה שקרה לה משהו שהשאיר אותה שבורת לב ופתאום מצליחה לעבור את כל הקשיים.
אני מצטערת שאני אומרת את זה אבל זה פשוט לא נכון.
והספר תומך בטענתי, למרות כל "המסע" שאוליביה עשתה בחייה מאז המקרה היא עדיין לא הצליחה להתגבר, היא לעולם לא תצליח. אחותה תמיד תהיה הדבר שהיא לעולם לא תוכל להשיג בחזרה.
יש לי אלרגיה לספרים עצובים....
באשמת הכובים של ג'ון גרין בכיתי בלי סוף....
בהיינו שקרנים של א' לוקהארט בכיתי עם מיליון ממחטות במיטה שלי....
אבל הפעם בספר הזה לא הייתי עצובה, למרות שאוליביה לא קיבלה את כל מה שהיא רוצה.
הבעיה שקיימת בספרים העצובים היא שיש חוסר וודאות למה שיקרה לדמויות, האם הדמות בסוף תמות או לא תמות אף אחד לא יודע עד שהוא קורא, אבל בספר הזה האסון כבר קרה , הוא התרחש, לא צריך לקוות שהספר ייגמר בסוף הטוב כי כבר ידוע מה קרה בהתחלה.
אהבתי את הספר, יש מה להוסיף אני לא אומרת שלא אבל הוא נחמד ויכול להיות תוספת נפלאה לסופ"ש רגוע ושקט.


















