באמצע המאה התשע-עשרה בעקבות מלחמת קרים שקעה רוסיה בחובות. לאור זאת החליט הצאר אלכסנדר השני, בשנת 1867, להיפטר מחבל הארץ המזרחי ביותר של רוסיה – אלסקה - לטובת מדינת ארה"ב, וזאת תמורת סכום של 7.2 מיליון דולר של אותם ימים.

השנה היא 1920, והזוג ג'ק ומייבל, זוג מבוגר וחשוך ילדים מחליטים לעבור, בהחלטה שהיא ספק בריחה ספק הגשמת חלום, מהאזור החמים והנוח של ארה"ב לבקתה מבודדת באזור הפראי של אלסקה. על הזוג, שאיבד תינוק כעשר שנים קודם לכן, שוררת עננה של עצבות וקדרות, ויש בהם תקווה סמויה שהמעבר יעזור להם להתחיל את חייהם בשנית. אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד, וההתמודדות שלהם עם החורפים הראשונים והקשים של אלסקה, עם הטבע הפראי והמרחבים השוממים, כמעט גורמים להם לעזוב. אלא שכאן נכנסת דמותה של פאינה, ילדת השלג, שהיא ספק פנטזיה ספק מציאות. ילדה שמהלכת בלילות החורף הקפואים ביערות העד על השלג כבתוך שלה. ילדה שיודעת לדוג דגי סלמון טריים מהנהר הקפוא, לצוד גרגרנים, ולפשוט את עורם של שועלים וארנבות. ילדה שהטבע הפראי והקשה על נופיו הבראשתיים והמבודדים הוא ביתה היחיד.

משחר ההיסטוריה, אנשים אוהבים לספר לעצמם סיפורים, אגדות ומיתוסים. במקומות קפואים וקרים כמו אלסקה או צפון אירופה, שבהן האגדות סופרו מול האח בלילות חשוכים וקרים של סופות שלג מקפיאות, הדימיון הוליד דמויות חורף מושלגות. גם ילדת שלג זו מבוססת על דמויות מאגדות העם הרוסיות והצפון אירופאיות.

הילדה שחוזרת כל חורף עם השלג הראשון ונעלמת בקיץ הקצר, מגשימה את חלומם של זוג הזקנים, את חלום ההורות, אך ברקע נמצא תמיד הפחד והחשש מסופן המר של האגדות.

עיקר כוחו של הספר הוא דווקא בתיאור המעטפת של הסיפור, הסביבה, האקלים והנופים. הסופרת, ילידת אלסקה שמנהלת בעצמה אורח חיים של ציד ועבודת אדמה, מיטיבה לספר סיפור חורפי וקסום, ומפליאה בתיאור הנופים, השלג, החיות, וצמחי הבר של אלסקה הקפואה. סיפור מאופק המתאר באופן חי ובהיר את חיי הבדידות בבקתות המבודדות על גדות נחלים קפואים ולמרגלות הרים משוננים שבפסגותיהם השלג לא נמס.

באמצע המאה התשע-עשרה בעקבות מלחמת קרים שקעה רוסיה בחובות. לאור זאת החליט הצאר אלכסנדר השני, בשנת 1867, להיפטר מחבל הארץ המזרחי ביותר של רוסיה – אלסקה - לטובת מדינת ארה"ב, וזאת תמורת סכום של 7.2 מיליון דולר של אותם ימים.

השנה היא 1920, והזוג ג'ק ומייבל, זוג מבוגר וחשוך ילדים מחליטים לעבור, בהחלטה שהיא ספק בריחה ספק הגשמת חלום, מהאזור החמים והנוח של ארה"ב לבקתה מבודדת באזור הפראי של אלסקה. על הזוג, שאיבד תינוק כעשר שנים קודם לכן, שוררת עננה של עצבות וקדרות, ויש בהם תקווה סמויה שהמעבר יעזור להם להתחיל את חייהם בשנית. אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד, וההתמודדות שלהם עם החורפים הראשונים והקשים של אלסקה, עם הטבע הפראי והמרחבים השוממים, כמעט גורמים להם לעזוב. אלא שכאן נכנסת דמותה של פאינה, ילדת השלג, שהיא ספק פנטזיה ספק מציאות. ילדה שמהלכת בלילות החורף הקפואים ביערות העד על השלג כבתוך שלה. ילדה שיודעת לדוג דגי סלמון טריים מהנהר הקפוא, לצוד גרגרנים, ולפשוט את עורם של שועלים וארנבות. ילדה שהטבע הפראי והקשה על נופיו הבראשתיים והמבודדים הוא ביתה היחיד.

משחר ההיסטוריה, אנשים אוהבים לספר לעצמם סיפורים, אגדות ומיתוסים. במקומות קפואים וקרים כמו אלסקה או צפון אירופה, שבהן האגדות סופרו מול האח בלילות חשוכים וקרים של סופות שלג מקפיאות, הדימיון הוליד דמויות חורף מושלגות. גם ילדת שלג זו מבוססת על דמויות מאגדות העם הרוסיות והצפון אירופאיות.

הילדה שחוזרת כל חורף עם השלג הראשון ונעלמת בקיץ הקצר, מגשימה את חלומם של זוג הזקנים, את חלום ההורות, אך ברקע נמצא תמיד הפחד והחשש מסופן המר של האגדות.

עיקר כוחו של הספר הוא דווקא בתיאור המעטפת של הסיפור, הסביבה, האקלים והנופים. הסופרת, ילידת אלסקה שמנהלת בעצמה אורח חיים של ציד ועבודת אדמה, מיטיבה לספר סיפור חורפי וקסום, ומפליאה בתיאור הנופים, השלג, החיות, וצמחי הבר של אלסקה הקפואה. סיפור מאופק המתאר באופן חי ובהיר את חיי הבדידות בבקתות המבודדות על גדות נחלים קפואים ולמרגלות הרים משוננים שבפסגותיהם השלג לא נמס.