ביקורת ספרותית על אגם הצללים מאת רוני גלבפיש
ספר טוב

---

קניתי אותו עכשיו עם המבצעים של סטמצקי.
אין כמו ספר פנטסיה בתקופה של מבחנים ומבחני מה'ט.
איזה ספר מקסים. הספר מספר על כפר פיות הנמצא על יד טבריה, ולמלכתם יש זוג תאומות. יום אחד הכל משתבש.
התאומות יערה ותמר רבות ערב קודם, תמר תמיד הייתה שונה מיערה. יערה הייתה כמו כולם, כמו שציפו ממנה לעומתה יערה היתה אוהבת לעשות תעלולים, תמיד היו לה שריטות וכל מיני חפצים מוזרים וחצי שבורים.
יערה פתאום באמצע שיעור שומעת את תמר בראשה כשהיא צועקת "אני עפה". בגיל שלהן, גיל 13, הן לא אמורות לעוף....
מתברר שתמר נחטפת... ומה שקורה לה צריך לקרוא.
בהתחלה יערה כועסת אבל אחרי כשעה, כשהיא יוצאת לחפש אותה היא מתחילה לדאוג למרות הכעס.
מה קורה להן... למה כל אחת מתנהגת שונה... הכל צריך לקרוא.
יש בספר כמה נקודות מעניינות מעבר לעלילת הפנטסיה, שזה ספר נחמד ונוער במיוחד לבנות... בספר מספרים עלינו בני האדם, שנקראים תמימים, בני הפיות יכולים לתעתע בנו, ואנחנו עושים נזק לטבע.
כאן יש נקודה חשובה לדעתי, איך אנחנו מנצלים את הטבע, ומלכלכים אותו, איך אנחנו מתעללים בחיות, איך אנחנו הורסים,....
לפעמים ספרים שלא קשורים לדברים רגילים שמים לנו מראה בפנים ומראים לנו כמה אנחנו אסון לכדור הארץ שלנו.
ממליצה על הספר. לאוהבי פנטסיה, שידעו שבעיקרון הספר מיועד לנוער ולדעתי במיוחד לבנות יותר, אבל נחמד.
וכמו שכתבתי בהתחלה, הוא ספר מצויין בתקופה של מבחנים שרוצים לקרוא ולהינות בלי הרבה מחשבה למה.... כמו סרטי קיץ כייפיים.

» ביקורות נוספות של Mira
» ביקורות נוספות על אגם הצללים