“אין לי חתול בבית, גם לא כלב או כל חיית מחמד אחרת אבל אילו הייתה לי, הייתי רוצה שתהיה כמו "ברוטוס", חתול הכשף של אייבי ויילד המכשפה הכי עצלנית ever. ולמה דווקא חתול מכושף ולא לאמץ חתול אשפתות קטן ולהציל אותו מגורל של שיטוט בין הפחים לקושש שאריות אוכל שנזרקו על ידי שכני הבניין או נשמות טובות שדואגות להניח בצד (לא משנה איפה) קעריות אוכל ( יותר נכון צלחות חד פעמיות) עם שאריות החמין של שבת, למען רווחתן של חתולי השכונה ? ובכן, אין מה להשוות בכלל את חתול הפח השתקן והמתרפס שלפעמים מיילל בלילות בקולות מעצבנים ל"ברוטוס" השמנמן, יהיר, ציני ורעב תמיד, הפותח את פיו לא רק כדי לקבל טונה או חטיף חתולים או כדי לאיים, לנשוף, לנדנד: "אוכללללל" אלא גם לדבר, כן בדיוק, ולא רק ב'חתולית' "מיאו" אלא בלשון בני אדם, כמוני וכמוכם. חתולנו הנחמד יכול להוציא מפיו נאומים בשפת אמו של שייקספיר מצוחצחים ומבריקים לעילא שלא יביישו פוליטיקאי משופשף בכנסת או יותר נכון בפרלמנט הבריטי. מצד שני הוא יכול לקרוא בשם חיבה אוהב לבעלת הבית המכשפה הבלונדינית-מתולתלת והמטורפת על כל הראש שלו "כלבה" (באנגלית זה נשמע יותר טוב) ו"איש טוב" לבן הזוג החתיך, קוסם מושלם שלה. אם עדיין לא השתכנעתם לאמץ חתול מכושף ורעב-תמיד, זה בסדר. תמיד אפשר להשיג את הטרילוגיה "מדריך העצלה לקסם", לקרוא ולהתענג על שלל הדמויות המופיעות שם, שהן בעיקר מכשפים עם "רשיון" או בלי, ליהנות מדיאלוגים שנונים, ציניים ומצחיקים להפליא ועל הדרך לפתור בעיות של "שחור" (במרוקאית צחה) ושלל קסמים רעים וטובים. הספרים הנ"ל רעננו לי את ראשית הקיץ הבא עלינו לטובה וקראתי אותם במהירות האור כמעט. 3 ספרים ב-3 ימים. לאוהבי פנטזיה ולא רק.”

“ובכן, בואו נצלול לתוך הבלגן הקסום הזה! דמיינו את זה: זה יום שבת ואני חמושה בהתלהבות ועותק חדש לגמרי של הספר השני בטרילוגיית מדריך העצלה לקסם. הכל התנהל כשורה עד שהתרחש האסון - פשוטו כמשמעו. בפיתול קומי של גורל, הספר השני החליט איכשהו לקחת קפיצת ראש היישר אל האסלה שלי ממש בתחילת מסע הקריאה! לאחר שדגתי את התקלה הספוגה ונתתי לעצמי רגע להתאושש מהאירוע, הבנתי שאני צריכה לקרוא ספר אחר עד שאמצא פתרון. אז לקחתי הפסקה קצת גדולה מדי [שנה] בין הספר הראשון לשני, ואני כל כך עצבנית על עצמי שהספר הרטוב והמלא מחלות הזה עמד ביני לבין הספר השלישי בסדרה! כי מסתבר ש"מכשפה רוחנית" הוא בעצם היצירת המופת של הסדרה הזו! ב"מכשפה רוחנית", אנו שוב עוקבים אחר הרפתקאותיה המענגות של אייבי ויילד, המכשפה העצלנית שכוחות הקסם יוצאי הדופן שלה מתבזבזים רק בגלל חוסר הרצון שלה להשתמש בהם. למרות העצלנות המובנית שלה, אייבי מוצאת את עצמה נדחקת לסיטואציה מסוכנת נוספת שמאיימת לא רק על רווחתה אלא גם על כל העולם הקסום שהיא שייכת אליו. כבר מהפרק הראשון שמתי לב לקפיצה הניכרת באיכות הכתיבה, אפשר היה ממש להרגיש שהסופרת עבדה על זה ושיפרה את היכולות שלה. לא רק הכתיבה התפתחה, גם בניית העלילה הייתה מותחת וטובה יותר, עדיפה בהרבה על קודמותיה. בניגוד לסוף הקצת מוזר של התעלומה בספר הקודם, פה הרגשתי שהסוף היה קצת יותר הגיוני. אזהרת ספוילר: בנוסף, מה שבאמת ייחד את "מכשפה רוחנית " היה הטרנספורמציה של מערכת היחסים בין אייבי ווינטר. היריבות והמתח המיני הבלתי-פתור שהשתלט עליהם בספרים הקודמים, הוסר בנס, כמו שלג כבד שנמס לבסוף. המתח המורגש הוחלף בחיבה ובאינטימיות אמיתיים. מעמדם החדש של אייבי ווינטר כזוג העניק פשטות ואותנטיות מרעננת לאינטראקציות ביניהם, והפך את המסע שלהם יחד למשכנע עוד יותר. חלפו הימים שבהם אייבי הרגישה צורך להרשים או להסתיר את הפגיעות שלה מוינטר. כשהוא לצידה, היא הפגינה ביטחון חדש ביכולותיה וזה אפשר לה לחקור את הפוטנציאל שלה ללא מעצורים. סוף ספוילר. לסיכום, "מכשפה רוחנית" הוא ספר סיום מרהיב לטרילוגיית "מדריך העלצה לקסם". הספר מציג פיתוח דמויות מרשים, עולם קסום ועלילה מרגשת שאוחזת בקוראים מתחילתו ועד סופו. זה ללא ספק הספר הטוב ביותר בטרילוגיה, מביא את כל המרכיבים שהפכו את הסדרה למענגת ומרחיב אותם לסיכום מספק ובלתי נשכח. אם עדיין לא יצאתם למסע הקסום הזה, אתם מפספסים פנינה אמיתית בז'אנר הפנטזיה.”

“עוד ספר מקסים ביותר. קצת פחות אהבתי מקודמיו, אבל הוא עדיין נפלא, קליל, משעשע וכיף לקריאה. אולי פשוט קצת מיציתי, גם זה יכול להיות. הפעם אנחנו פוגשים את אייבי אחרי כל מה שקרה לה בסקוטלנד והיא "סובלת" מתופעת לוואי ממש מעניינת. היא יכולה לראות רוחות. הרוחות כולן, ללא יוצא מן הכלל דורשות את עזרתה, אבל הן גם עוזרות לה לפענח את התעלומה החדשה והמפחידה, יחד עם וינטר אהוב ליבה, האיפיסיסימוס ראש המסדר וכמובן גם ברוטוס, החתול הזועף שלה. הרגשתי בספר הנוכחי מעין חזרתיות מסויימת, חוזרים שוב ושוב על התכונות של אייבי, כמה היא עצלנית, משעשעת. נכון זה נחמד, אבל גם יכול להיות קצת מעייף. מה שאהבתי שיש בספר הזה סגירת מעגל, ופתח לסיפור חדש. למרות מה שכתבתי על החזרתיות, זה עדיין ספר ממש נהדר להעביר אתו את הזמן. ממשיכה עכשיו להמשכון הקצר Sparkle Witch שזו נובלה נוספת ששייכת לטרילוגיה.”

“החלק השלישי והאחרון בטרילוגיה של אייבי ורייף. בספר הזה אייבי מגלה שהיא יכולה לדבר עם רוחות רפאים, כאלה שנתקעו בין העולמות, והן מנחות אותה לעבר התעלומה הבאה, והן נותנות לה רמזים בדרך, והיא, בתמורה, עוזרת להן להשתחרר ממצב הביניים בו הן תקועות כבר שנים רבות. במקביל, היא מתכוננת לפגישה עם הוריו של וינטר, ומתמודדת עם הלחצים מצד המסדר, להחזרתו של וינטר לפעילות בו. אז שוב יש גופות, ורוצח נעלם, ושוב יש קסם ומשכפה אחת עם חתול מדבר והרבה פיג'מות. שוב, כייף. לחובבי פנטזיה, וקלילות בריטית.”

“אין לי חתול בבית, גם לא כלב או כל חיית מחמד אחרת אבל אילו הייתה לי, הייתי רוצה שתהיה כמו "ברוטוס", חתול הכשף של אייבי ויילד המכשפה הכי עצלנית ever. ולמה דווקא חתול מכושף ולא לאמץ חתול אשפתות קטן ולהציל אותו מגורל של שיטוט בין הפחים לקושש שאריות אוכל שנזרקו על ידי שכני הבניין או נשמות טובות שדואגות להניח בצד (לא משנה איפה) קעריות אוכל ( יותר נכון צלחות חד פעמיות) עם שאריות החמין של שבת, למען רווחתן של חתולי השכונה ? ובכן, אין מה להשוות בכלל את חתול הפח השתקן והמתרפס שלפעמים מיילל בלילות בקולות מעצבנים ל"ברוטוס" השמנמן, יהיר, ציני ורעב תמיד, הפותח את פיו לא רק כדי לקבל טונה או חטיף חתולים או כדי לאיים, לנשוף, לנדנד: "אוכללללל" אלא גם לדבר, כן בדיוק, ולא רק ב'חתולית' "מיאו" אלא בלשון בני אדם, כמוני וכמוכם. חתולנו הנחמד יכול להוציא מפיו נאומים בשפת אמו של שייקספיר מצוחצחים ומבריקים לעילא שלא יביישו פוליטיקאי משופשף בכנסת או יותר נכון בפרלמנט הבריטי. מצד שני הוא יכול לקרוא בשם חיבה אוהב לבעלת הבית המכשפה הבלונדינית-מתולתלת והמטורפת על כל הראש שלו "כלבה" (באנגלית זה נשמע יותר טוב) ו"איש טוב" לבן הזוג החתיך, קוסם מושלם שלה. אם עדיין לא השתכנעתם לאמץ חתול מכושף ורעב-תמיד, זה בסדר. תמיד אפשר להשיג את הטרילוגיה "מדריך העצלה לקסם", לקרוא ולהתענג על שלל הדמויות המופיעות שם, שהן בעיקר מכשפים עם "רשיון" או בלי, ליהנות מדיאלוגים שנונים, ציניים ומצחיקים להפליא ועל הדרך לפתור בעיות של "שחור" (במרוקאית צחה) ושלל קסמים רעים וטובים. הספרים הנ"ל רעננו לי את ראשית הקיץ הבא עלינו לטובה וקראתי אותם במהירות האור כמעט. 3 ספרים ב-3 ימים. לאוהבי פנטזיה ולא רק.”

“ובכן, בואו נצלול לתוך הבלגן הקסום הזה! דמיינו את זה: זה יום שבת ואני חמושה בהתלהבות ועותק חדש לגמרי של הספר השני בטרילוגיית מדריך העצלה לקסם. הכל התנהל כשורה עד שהתרחש האסון - פשוטו כמשמעו. בפיתול קומי של גורל, הספר השני החליט איכשהו לקחת קפיצת ראש היישר אל האסלה שלי ממש בתחילת מסע הקריאה! לאחר שדגתי את התקלה הספוגה ונתתי לעצמי רגע להתאושש מהאירוע, הבנתי שאני צריכה לקרוא ספר אחר עד שאמצא פתרון. אז לקחתי הפסקה קצת גדולה מדי [שנה] בין הספר הראשון לשני, ואני כל כך עצבנית על עצמי שהספר הרטוב והמלא מחלות הזה עמד ביני לבין הספר השלישי בסדרה! כי מסתבר ש"מכשפה רוחנית" הוא בעצם היצירת המופת של הסדרה הזו! ב"מכשפה רוחנית", אנו שוב עוקבים אחר הרפתקאותיה המענגות של אייבי ויילד, המכשפה העצלנית שכוחות הקסם יוצאי הדופן שלה מתבזבזים רק בגלל חוסר הרצון שלה להשתמש בהם. למרות העצלנות המובנית שלה, אייבי מוצאת את עצמה נדחקת לסיטואציה מסוכנת נוספת שמאיימת לא רק על רווחתה אלא גם על כל העולם הקסום שהיא שייכת אליו. כבר מהפרק הראשון שמתי לב לקפיצה הניכרת באיכות הכתיבה, אפשר היה ממש להרגיש שהסופרת עבדה על זה ושיפרה את היכולות שלה. לא רק הכתיבה התפתחה, גם בניית העלילה הייתה מותחת וטובה יותר, עדיפה בהרבה על קודמותיה. בניגוד לסוף הקצת מוזר של התעלומה בספר הקודם, פה הרגשתי שהסוף היה קצת יותר הגיוני. אזהרת ספוילר: בנוסף, מה שבאמת ייחד את "מכשפה רוחנית " היה הטרנספורמציה של מערכת היחסים בין אייבי ווינטר. היריבות והמתח המיני הבלתי-פתור שהשתלט עליהם בספרים הקודמים, הוסר בנס, כמו שלג כבד שנמס לבסוף. המתח המורגש הוחלף בחיבה ובאינטימיות אמיתיים. מעמדם החדש של אייבי ווינטר כזוג העניק פשטות ואותנטיות מרעננת לאינטראקציות ביניהם, והפך את המסע שלהם יחד למשכנע עוד יותר. חלפו הימים שבהם אייבי הרגישה צורך להרשים או להסתיר את הפגיעות שלה מוינטר. כשהוא לצידה, היא הפגינה ביטחון חדש ביכולותיה וזה אפשר לה לחקור את הפוטנציאל שלה ללא מעצורים. סוף ספוילר. לסיכום, "מכשפה רוחנית" הוא ספר סיום מרהיב לטרילוגיית "מדריך העלצה לקסם". הספר מציג פיתוח דמויות מרשים, עולם קסום ועלילה מרגשת שאוחזת בקוראים מתחילתו ועד סופו. זה ללא ספק הספר הטוב ביותר בטרילוגיה, מביא את כל המרכיבים שהפכו את הסדרה למענגת ומרחיב אותם לסיכום מספק ובלתי נשכח. אם עדיין לא יצאתם למסע הקסום הזה, אתם מפספסים פנינה אמיתית בז'אנר הפנטזיה.”

“עוד ספר מקסים ביותר. קצת פחות אהבתי מקודמיו, אבל הוא עדיין נפלא, קליל, משעשע וכיף לקריאה. אולי פשוט קצת מיציתי, גם זה יכול להיות. הפעם אנחנו פוגשים את אייבי אחרי כל מה שקרה לה בסקוטלנד והיא "סובלת" מתופעת לוואי ממש מעניינת. היא יכולה לראות רוחות. הרוחות כולן, ללא יוצא מן הכלל דורשות את עזרתה, אבל הן גם עוזרות לה לפענח את התעלומה החדשה והמפחידה, יחד עם וינטר אהוב ליבה, האיפיסיסימוס ראש המסדר וכמובן גם ברוטוס, החתול הזועף שלה. הרגשתי בספר הנוכחי מעין חזרתיות מסויימת, חוזרים שוב ושוב על התכונות של אייבי, כמה היא עצלנית, משעשעת. נכון זה נחמד, אבל גם יכול להיות קצת מעייף. מה שאהבתי שיש בספר הזה סגירת מעגל, ופתח לסיפור חדש. למרות מה שכתבתי על החזרתיות, זה עדיין ספר ממש נהדר להעביר אתו את הזמן. ממשיכה עכשיו להמשכון הקצר Sparkle Witch שזו נובלה נוספת ששייכת לטרילוגיה.”

“החלק השלישי והאחרון בטרילוגיה של אייבי ורייף. בספר הזה אייבי מגלה שהיא יכולה לדבר עם רוחות רפאים, כאלה שנתקעו בין העולמות, והן מנחות אותה לעבר התעלומה הבאה, והן נותנות לה רמזים בדרך, והיא, בתמורה, עוזרת להן להשתחרר ממצב הביניים בו הן תקועות כבר שנים רבות. במקביל, היא מתכוננת לפגישה עם הוריו של וינטר, ומתמודדת עם הלחצים מצד המסדר, להחזרתו של וינטר לפעילות בו. אז שוב יש גופות, ורוצח נעלם, ושוב יש קסם ומשכפה אחת עם חתול מדבר והרבה פיג'מות. שוב, כייף. לחובבי פנטזיה, וקלילות בריטית.”