יש לי כלכך הרבה סיבות טובות לאהוב את הספר הזה:
קודם כל בגלל העברית המשובחת שלו. שנית, בגלל מיקום העלילה ברמת הגולן, כנרת, דגניה ונהריים ומדבר יהודה וים המלח. אבל בעיקר בגולן, ביתי כבר ארבעים שנה. שלישית בגלל גיבורות הספר התאומות, שבהיותי אמא לתאומות אני מרותקת לעניין. ורביעית, משום שלאחת התאומות קוראים תמר, ואת זה לא צריך להסביר.
אבל גם בלי כל הסיבות המוזכרות לעיל, אני אוהבת את הספר הזה מפני שהוא מלא בקסם.
הספר אגם הצללים הוא פנטזיה מקורית שכתבה רוני גלבפיש שגיבוריה נקראים ענת ונגה, תמר ויערה, אייר ויפתח ושחף וירדן. לאנשים הרגילים שאינם יצורי קסם מכונפים, קוראים בספר הזה “תמימים” והם גרים במושב רמות, בדגניה, באלומות ואפילו משתכנים במלונות עין בוקק. כמה קל להתחבר לשמות, למושגים ולמקומות שכולנו מכירים.
תפקידם של היצורים המכונפים, בני הסהר, הוא לדאוג לתחזוקת הטבע שאנו מכירים. להבשיל את הפירות, להוריד גשמים בזמן, לדאוג לאיזון בין בעלי חיים בטבע, ועוד. ומקור הכוח שלהם הוא המים. מי הכנרת, כמובן.
הבעיה היא שיום אחד משהו משתבש בהרמוניה השגרתית של בני סהר, ותמר, התאומה של יערה, בת נגה מלכת בני סהר, נעלמת באופן מסתורי וחשוד. החיפושים אחריה מעלים על פני השטח מעשיות רדומות ופרטים שההיסטוריה השמיטה במכוון. יש פרטים שידועים רק לדמויות מסויימות וליצורים מיוחדים. האם יעלה בידם של בני משפחה וחברים לעלות על עקבותיה של תמר? האם תתחיל בנקודת הרתיחה מלחמה גדולה ועצומה? אני ממליצה לכם לקרוא בעצמכם.
בדרך לפתרון התעלומה תפגשו בדילמות של הורים מול מתבגרים, של ציות למוסכמות מול הפרתם, של גבורה ואומץ מול ידע וסבלנות, של קסם וכשפים, של טוב לב ורוע. כל הדברים האלה שאנחנו, בני האדם הרגילים, חיים בשגרה, ומסתבר שגם היצורים הקסומים.
אני יודעת שהגולן שהכרתי ייראה לי מהיום קסום ומסתורי יותר. והכנרת אפילו יותר מלאת קסם והוד. ואפילו לבולעני ים המלח יש שם הסבר :)
זו פנטזיה לנוער שגם מבוגרים יכולים לאהוב.
