ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום רביעי, 23 בדצמבר, 2015
ע"י רץ
ע"י רץ
הבלתי צפוי כצפוי
אמא שלי הייתה נאנחת בקול רם ואומרת, האדם מתכנן ואלוהים צוחק, באידיש זה נשמע טוב יותר וגם מתחרז, " אַ מענטש טראַכט און גאָט לאַכט."
אמא שלי, כנראה התכוונה ליכולות המוגבלות שלנו כבני האדם, לתכנן תוכניות שתוצאותיהן יתממשו בביטחון ובוודאות. בכך היא גם הצדיקה את פשטות מחשבתה שהייתה תכליתית בעיקרה וקיצרת ראות. כמי שלמד מדיניות ציבורית, התייחסתי בביטול לאמירה שלה, כפולקלור של אנשים פשוטים, אך ניסיון החיים לימד אותי שיש היגיון בדברים של אמא שלי.
לפני מספר שנים, תכננתי פרויקט חדשני, שעל פניו נראה מבטיח, ביצעתי סקרי היתכנות, כתבתי תכנית עסקית, יצרתי שותפות עם מנהלת עמיתה בארגון שלי, וקדמנו את הפרויקט בנחישות והתלהבות.
הפרויקט הזה ניכשל בגלל עובדה אחת, המנהלת שהייתה שותפה לפרויקט, סיימה את תפקידה במפתיע, מי שתפסה את מקומה, החליטה שהפרויקט לא באג'נדה שלה. האם הייתי יכול לחזות מראש את השינוי הלא צפוי, שאלה שהטרידה את מנוחתי זמן רב ?
את הפרדוקס הזה ביטא דונלד רמספלד, שהיה שר ההגנה של ארה"ב: " אנחנו יודעים שיש מספר דברים שאותם איננו יודעים ", פרדוקס שגורם לנו להיות מופתעים שוב ושוב, ברמה האישית, וברמה הלאומית. אנחנו יוצאים למלחמות שתוצאותיהן הפוכות ממה שציפינו, או כאלה שגורמות לאסונות, אנחנו פותחים עסקים, או מקבלים החלטות אישיות שמובילות מידי פעם להתרסקות. מצד שני דווקא העדר ידיעה מלאה, גורם לנו מידי פעם לצאת לפרויקט, או מסע שאפתני שבספו של דבר עשוי להביא אותנו למקומות חדשים משני מציאות, כקולומבוס שיצא לסין, אך גילה את אמריקה, גילוי ששינה את ההיסטוריה בצורה דרמטית וסימן את תחילת העת החדשה.
מהסיבות האלה, חיזוי העתיד כגורם אקראי, או כגורם רציונאלי המספק ודאות, תמיד עניין אותי, הוא נוגע במהות תהלכי קבלת החלטות אישיות וקולקטיביות של ארגונים ומדינות, הוא עשוי לתת מבט מעניין ומקורי על האופן שבו ההיסטוריה מעצבת את דרכה, בנפתולי האירועים, הגלויים והסמויים.
ניקולס טאלב, מציע לנו תיאוריה מפתיעה, על האקראיות והאי וודאות השולטת בחיינו, או בניסוח פשוט יותר, הבלתי צפוי הוא הצפוי ביותר, כפי שטענה אימא שלי בשפה שלה. טאלב לעומתה, מנסח את התיאוריה שלו דרך פריזמת תחומי עסקו, מנהל עסקים, ומתמטיקה שימושית, ובנוסף להם מגוון עולמות תוכן. ספרו הקודם, תעתועי האקראיות, מבטא את התחום בו עוסק טאלב ואת השקפתו על החיים, כעולם בו לצד הרצון לוודאות, שולטת על חיינו האי וודאות כמגבלה אנושית, ממנה אנחנו לא פעם מתעלמים. טאלב מציב לנו אתגר, להבין את משמעותו של הגורם הלא ידוע, ואת האופן שבו אנחנו יכולים להשתמש בו בצורה אפקטיבית בתהליכי קבלת ההחלטות שלנו.
האדם לפי טאלב מתנהג כאילו יש ביכולתו לחזות אירועים היסטוריים, או גרוע מכך להשפיע על מסלולם, אנו מפיקים תחזיות כלכליות לשלושים שנים קדימה, אך האירועים הבלתי צפויים האחרונים, הכלכליים והפוליטיים, כמו נפילת הקומוניזם, עליית הקיצוניות האסלאמית, והמשברים הפיננסיים, הוכיחו שהניבוי הוא אשלייה. ההיסטוריה פועלת מהווה לאחור, בחוכמה שלאחר מעשה, ולא מההווה קדימה, יתר על כן ניסיון העבר, לא בהכרח רלוונטי לדברים חדשים שמעולם לא היו חלק מהניסיון האנושי, כמו המצאת האינטרנט ומנוע החיפוש גוגל.
בני האדם התפתחו באבולוציה בכדי להסיק מסקנות מהירות ושימושיות למצבים מסוכנים חוזרים ונשנים, כנמר רודף אחרי אדם, בתבנית ניתוח מגבילה, של סיבה ותוצאה, התוצאה הבריחה, הסיבה נמר מאיים. תבנית שאנו משתמשים בה לניתוחים בהיסטוריה ובמדעי החברה, אבל זה הופך אותם לפחות מתאמים בכדי להתמודד עם מצבים חדשים ולא ידועים. אנחנו לא תמיד מוכנים, או מסוגלים לנטוש פרדיגמות ישנות ולאמץ תחתן חדשות.
ידע העבר שלנו, מסופר כנרטיבים של סיפורי הצלחה, סביב עובדות, המעניקות לנו ביטחון מדומה בידע שלנו, שלעתים הופך לדעת מומחה המלווה ביהירות. סיפור המתמקד בעבר, עלול להיות לעתים מלכודת אנושית בהבנת תהליכים עתידיים ולא מוכרים.
מגבלה נוספת היא צורת הלמידה האנושית המבוססת על מצבים נורמליים, אבל התפתחות ההיסטוריה האנושית, מבוססת על מצבים לא שגרתיים, חלקם משבריים, או כאלה שגורמים לזעזועים, מצבים בהם קיימים חוסר ודאות, הם שגורמים לקפיצות היסטוריות משמעותיות.
טאלב, משתמש בידע קיים, שאין בו חידוש. היסטוריונים כניומן, הצביעו על מגבלת ההיסטוריה, כחוכמה שלאחר מעשה. באותו אופן אפשר להצביע על מודלים נוספים מתחום הביולוגיה, הפילוסופיה, הפסיכולוגיה ומדעי המנהל והכלכלה, בהם טאלב עושה שימוש. המעניין הוא החיבור בין תחומי הידע השונים בכדי להסביר כשל לוגי ואנושי בחיזוי העתיד, ובחוסר היכולת במתן מענים נכונים לאירועים לא צפויים.
הוא קופץ מעניין לעניין, מסיפור אישי, לתיאוריות מתחומים שונים. מצד אחד, הוא דומה ללהטוטן אינטלקטואלי, המעיף
בו בעת מספר רב של כדורים - תחומי הידע השונים, אך מצד שני זה נראה כמו להטוט שיש בו מרכיב גדול של אחיזת עיניים ושטחיות, לעתים הוא מייגע בגודש הפרטים, ובהיקף הכתיבה העודפת. הוא מספר סיפור כנרטיב, משתמש במטפורה מרהיבה, הברבור השחור, בכדי לבקר את עיקרון הסיפור המארגן עובדות במגמתיות. לכאורה סתירה לוגית משמעותית. למרות החולשות של הספר נשארתי בסופו עם תחושת אקסטרים אינטלקטואלי מעורר מחשבה.
33 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של רץ
» ביקורות נוספות על הברבור השחור - השפעתו המטלטלת של הבלתי צפוי על הכלכלה והחיים
» ביקורות נוספות על הברבור השחור - השפעתו המטלטלת של הבלתי צפוי על הכלכלה והחיים
טוקבקים
+ הוסף תגובה
רץ
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
אוקי -.תודה - מסכים איתך החיים הם שילוב של אופטימיות ואמונה עצמית ביכולת שלנו לשנות מציאות, אך בו בעת אנו אמורים להיות מוכנים לכישלון ולזעזועים שעלולים להתממש והם מחוץ למעגל ההשפעה שלנו.
|
|
רץ
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
חני תודה - אני חושב שאדם מחפש יציבות המלווה בשינויים מתונים ונשלטים, אך החיים האישיים וההיסטוריה האנושית מספקים זעזועים אין סופיים, האדם מתקשה
לחיות בתחושה מתמדת של חרדה, הוא אופטימי, אבל חייב לחשוב גם על שינויים לא צפויים, האיזון בין שתי הגישות, זאת אמנות החיים.
|
|
רץ
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
ז.ש.לב - תודה - לפני הרבה מאוד שנים כשלמדתי גאוגרפיה, התחילו לדבר על תיאורית התחממות כדור הארץ , אבל היו תיאוריות אחרות
שגרסו, שלכדור הארץ כוחות לאזן את עצמו. כעת ברור כי אנחנו ניצבים לפתחה של קטסטרופה, סוג של ברבור אפור,חציו ידוע, וחציו לא ידוע, מידת האסון ומשך הזמן, אבל כבני אדם אנחנו חיים באופטימיות לא מובנת. אתה בהחלט צודק כדור הארץ הוא כמו הטיטאניק - המפליגה בשלווה ( יחסית ) לעבר הקטסטרופה, בני האדם מתקשים לקבל החלטות משמעותיות לעתיד, המחייבות שינוי יסודי ומהותי בהווה.
|
|
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
ועל כך אפשר לומר שלחיים יש יכולת בימוי משלהם. בימוי והפקה - ואנחנו והתכניות שלנו פחות רלוונטיים.
וכאן אפשר לשלב את תיאוריית גרגרי החול - אנחנו, בני האדם כגרגרי חול בייקום - מופיעים מתישהו על ציר הזמן נמצאים עליו x זמן ונעלמים ממנו. מה תכננו בהיותנו בו, מה עשינו - לא ממש רלוונטי, אלא אם השארנו משהו מאיתנו לגרגרי העתיד על הציר הזה.
וצודק זשל"ב בדבריו: אנחנו (האנושות) כל כך טובים בלהיות מופתעים מהצפוי ולא להיות ערוכים אליו. |
|
רץ
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
בת - יה - לאדם הטיות קוגנטיביות שונות באופן שבו הוא חושב ותופס את המציאות, אחת מהן היא האופטימיות שאין לה הצדקה.
|
|
רץ
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
יעל - זה ספר מעניין למי שמחפש חיבורים בין תחומים שונים ככלכלה והיסטוריה, מה שמחבר זה תהליכי קבלת ההחלטות שלנו
וההתייחסות לאי וודאות.
|
|
.
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
|
|
חני
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
אם נסתכל על החיים כמשהו לא בטוח לא וודאי .משתנה ללא הפסקה
וכמובן שהכל יכול להתהפך בחלקיק שנייה אולי נבין באמת שהכל ארעי חולף ומשתנה ויהיה קל יותר לעבור את המסע הזה.....סקירה יפה
|
|
רץ
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
רויטל ק.- תודה בכל פרויקט מעורב אלמנט של סיכון, השאלה אם מבאים את אפשרות ההתממשות שלו ובאיזה אופן נערכים לסיכון, טאלב
טוען כי הבעיה שלעתים אנחנו לא יודעים את מה שאנחנו לא יודעים, זהו מצב הדומה לטיטאניק שהפליגה אל אסונה.
|
|
רץ
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
דן - תודה - לעולם לא נוכל להבטיח וודאות מלאה, אם נחשוש לא נבצע פרויקטים שקיים בהם אלמנט סיכון.
|
|
רץ
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
מחשבות - תודה - הספר מעניין - הוא כתוב על נושא שמאוד מטריד את בני האדם, הוודאות וחוסר הוודאות.
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
ביקורת מעולה שעוסקת בנושא מעורר מחשבה. היום בשיעור גיאוגרפיה למדנו על ההתחממות הגלובלית ואת ההוכחות להתחממות שקורות כבר כמה שנים, ואשר מופיעות בצורות שונות כמו סופות טייפון, התמוססות הקרחונים ועליית פני הים, הייצוא ההולך וגובר של בקר וכ'ו - וזה דוגמא למשהו שבני האדם מודעים לו (כלומר, משהו צפוי) ולמרות זאת האדם לא יכול להפסיק להרוס את הכדור כי זה יאט את הכלכלה, וגם כי במשך שנים האדם לא האמין שהוא הגורם להתחממות ושהוא זה שיגרום בסופו של דבר להיכחדות של הציליוויזציה, ולמרות שכמו שאמרתי התוצאה צפויה (הרי מדענים ברחבי העולם מזהירים שוב ושוב על הסכנות שבהתחממות הגלובלית ומספקים הוכחות ויש לזה מודעות), כשזה יקרה יום אחד, כשזה יתקוף אותנו, אנחנו לא נהיה מוכנים לזה - וזה בעצם דוגמא למשהו שהוא ההפך ממה שהצגת: הצפוי כלא צפוי.
|
|
בת-יה
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
ביקורת מצויינת על ספר שמכניס את החיים לפרופורציה הנכונה, בעיקר כי
גם ההסתמכות שלנו על העבר לרוב שגויה. אנחנו רוצים לזכור את מה שנכון לנו ונעים ונוטים לשכוח את מה שלא הסתדר על הצד הטוב.
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
יפה.
הספר מונח על המדף כמה שנים ואף פעם עוד לא התחשק לי לקרוא אותו. שמחתי שעשית את זה בשבילי. |
|
רויטל ק.
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
דן, השאלה היא אם בזמן אמת היית מבין את התלות הזו של הפרוייקט.
כלומר, כשיש מצב נתון, יש מנהלת, קשה לחשוב על כל הדברים שעלולים להשתבש, ולדמיין שבדיוק ברגע הקריטי המנהלת תעזוב (ושמי שיחליף אותה לא ירצה להמשיך!) בנוסף, אם נחשוב כל הזמן "אולי המנהל הזה יעזוב ויגיע חדש שירצה שנעבוד אחרת לגמרי" - נוכל לקדם מעט מאוד דברים... |
|
דן סתיו
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
רץ
סקירה מרתקת על נושא שהוא מורכב מסובך ומשפיע על גרולות יחידים ועמים.
אני לא בטוח שהייתי נכנס לפרויקט מבטיח ככל שהוא יהיה אם הוא תלוי בגחמות של אינידיבידואל אחד בלבד |
|
מורי
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
לפחות הסקירה שלך היתה מרתקת. וכן, אני מכיר את הפתגם האידישאי.
|
|
רץ
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
רויטל ק. - תודה לתיקון, חשבתי שהוא גם מעייף
|
|
רויטל ק.
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
סקירה מעניינת
(מניחה ש-"המעייף בו בעת מספר רב של כדורים" זו שגיאת הקלדה ולא משחק מילים מכוון, אבל יצא נחמד בכל זאת). |
33 הקוראים שאהבו את הביקורת