ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שבת, 12 בדצמבר, 2015
ע"י פני
ע"י פני
איש ושמו אובה - פרדריק בקמן – En man som heter Ove (בשבדית)
הוא כבש אותי. מי? הסופר, כמובן. פרדריק בקמן. מתי? איפה? בספרו "איש ושמו אובה". מה כל כך הלהיב אותך? ובכן...
זו הפעם הראשונה שאני נתקלת בדמות ייחודית כל כך. לא שהיא דמות מקסימה שאפשר להתאהב בה, לא איזה מאצ'ו או אביר חלומות של כול אישה. ההיפך הוא הנכון. אני, אישית, שמחתי שאין לי בן זוג כזה, אך מכל הספרים שקראתי, אף סופר לא העלה על דעתו לבחור ולתאר דמות של גבר כפי שהיא מתוארת על ידי בקמן. ועל כך אני מורידה את הכוכב בפני הסופר וחייבת להוסיף "כל הכבוד לסופר". אמנע מלתאר את הדמות, כי הסופר עושה זאת הרבה יותר טוב וכך גם לא אגרע מכם את הכיף.
אהבתי את החדשנות הזו שלא משתמשים בשמות של כל המופיעים בעלילה, אלא רק בהתחלה לשם היכרות. לאחר שהקורא הכיר בשם את משתתפי העלילה הם מקבלים כינויים המלווים את הדמויות לכל אורך הסיפור, כמו למשל: המגודל, בת השבע ובת השלוש. את האימא שלהן הוא מכנה המהגרת ההרה, אך ברוב המקרים הוא קורא לה בשמה - פרוואנה. אני, אישית, לא הצלחתי להבין בהתחלה את הסיבה לכך שאותה הוא מכנה בשמה. אך זו הייתה מערכת יחסים לבבית ומיוחדת ביניהם, שחלילה שהוא יראה לה זאת. אם הוא מחבב אותה זה עניינו האישי בלבד. ישנם בעלי החלוצות הלבנות עם העניבות, הגברים בחולצות הלבנות או האיש הקטן בחולצת הצווארון הלבנה והאישה עם המשקפיים, ישנה גם הפוסטמה הבלונדינית, מגף החורף (כלב), המגולח המקועקע, המפויח, וייתכן יש עוד כמה שפסחתי עליהם.
אהבתי את חוש ההומור המלווה את כל הספר. חוש הומור נאיבי אך מלא חוכמת חיים, כאשר גיבור הספר "אובה" נאמן עד כלות לאופיו ולהרגליו, לשבדיה, לתרבותה ולתעשיית המכוניות שלה. ההומור מתחיל מהשם שקיבלה הדמות, מעצם החשיבה אשר באה בהמשך ומהשתלשלות האירועים. אביא בפניכם כמה ציטוטי הומור, לדעתי:
..."ולולא בטנה העגולה שמעידה על החלטתה לשכפל זו הפעם השלישית את הגנום של המגודל..."
..."אובה אפילו לא ידע אם הוא עדיין מחזיק את הב.מ.וו. וחלק ממנו התגעגע לאידיוט המחורבן..."
..."כשהיא מושיטה לו את החתול הוא חופן אותו מיד בחיקו העצום ומשפשף אותו כנגד חזהו. נראה שהוא מנסה ליצור ממנו אגרול..."
..."הוא בוחן בחשדנות את האסון האקולוגי הקטן שמתקרב לעברו..."
..."הוא נראה כמו מלצר שמתלבט אם להגיש לך את האוכל או להיכנס קודם למטבח ולירוק לתוך המנה..."
..."כמו שרופאים צעירים ממושקפים עם נעלי בית מפלסטיק ומקלות בתחת נאנחים..."
..."ואובה סבור שתדירות הטיקים סביב עיניו הייתה יכולה לזכות אותו בתסמונת על שמו..."
אם לא נהניתם עד עתה אין לכם מה להמשיך. אני נהניתי והמשכתי עד הסוף.
הסופר ממוצא שבדי. זה ספרו הראשון שקצר הצלחה מרובה.
12 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
פני
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
לדן סתיו,
אני שמחה שלא עזבת את הספר לאחר 40 העמודים משום שהרווח כולו שלך היה לקרוא אותו עד סופו ולהנות הן מהדמות, הן מההומור ומחוכמת החיים המשובצת פה ושם. |
|
פני
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
נצחיה יקרה,
אובה הזכיר את אביך ואכן אימך וכל הסובבים אותו זכו. |
|
נצחיה
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
ספר מצוין, במסגרת ובמגבלות הז'אנר שלו. אובה הזכיר לי מאוד את אבא שלי.
|
|
דן סתיו
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
פני
התקשיתי לצלוח את ארבעים העמודים הראשונים של הספר. משצלחתי אותם נהניתי מקריאתו. הביקורת היפה והמשכנעת שלך מבהירה היטב מדוע.
|
12 הקוראים שאהבו את הביקורת