הביקורת נכתבה ביום רביעי, 18 בנובמבר, 2015
ע"י רחלי (live)
ע"י רחלי (live)
דיאלוג של אלוהים עם ההוצאה לפועל:
אלוהים: היום הוא היום, גש תביא את פלוני בן פלוני
מלאך המוות: אוקיי, באיזה שעה ירצה אותו אדוני?
אלוהים: רגע...נחשוב....נראה לי אחרי מנוחת הצהריים, סביבות השעה 16 אוליי?
מלאך המוות: לא, לא יכול בשעה הזו...תנסה להקדים, יש לי עוד איזו 3 להביא, אתמול לא הספקתי
אלוהים: טוב.. טוב.. נו, מזה משנה ? שעה לפה או לשם ממש לא תשנה
אייך מסבירים לילד קטן שהאדם שהוא כל כך אהב פרש כנפיים והפך למלאך?
כיצד מתמודדים עם ילד קטן שמצפה ומחכה על יד שער הגן לפנים המוכרות שלא יגיעו עוד?
אייך מתחילים לחיות את השגרה עם הילדים כשאתה עצמך עדיין מרוסק ומפורק לרסיסים?
רב הנסתר על הגלוי, רבות השאלות שלהן אין תשובות...
למה? מדוע? וכיצד? אייך ייתכן שדווקא הוא אבד....דווקא הוא נלקח?
נכון שאומרים שאלוהים קוטף את כל הפרחים, את הטובים ביותר בפינצטה הוא בוחר....לך תריב אתו, לך תנהל משא ומתן אתו...
וככה יורדת לה הפקודה לביצוע, והאדם האהוב עלייך, פשוט נקטף השמימה, כמו פרח נדיר, כמו בסרט רע עם במאי גרוע מתחילים להם חיים זרים...מנוכרים...עצובים...כואבים....
כמבוגר אתה לא מסוגל להכיל את האבדה, את עוצמות הכאב שמחלחלות לך בלב, בנשמה, ובעיקר בכל נשימה ונשימה....
ואז אתה מסתכל ורואה מול עינייך, זוג עיניים קטנות, דומעות, עם מבט עצוב שאתה יודע שאין לך שום אפשרות בעולם לשנות! אתה יודע בתוך תוכך כי זה המבט שיהיה מעתה ואילך....
והשתיקה? השתיקה הכואבת, זו שמחלחלת, שתיקה כואבת של ילד קטן שמתגעגע....שאינו מבין מדוע? אינו מבין מדוע פתאום מתמלא הבית באנשים זרים, בדמעות שזולגות, ובזעקות שבר נוראיות...הוא בסך הכל ילד, ילד קטן....שמניח את ראשו על כתפך, את כף ידו הקטנה הוא מכניס לתוך ידך, ופשוט שותק!
החיים חזקים מהכל? נו באמת, במה? בזה שאנו אוכלים ושותים? בזה שאנו יוצאים לעבודה? בזה שהילדים גדלים ומתבגרים?
איזו קלישאה!
אנחנו פועלים על אוטומט, כמו במכונית מרוץ ללא מעצורים, מתקתקים, והכל ללא שום שמחת חיים...הכאב הוא תמידי, הכאב הוא נצחי, הכאב הוא מעתה ולעולם!
אם יש צדק בעולם, שיראה את פניו ועכשיו!
אם יש צדק בעולם, אז למה הטובים תמיד נפגעים?
אם יש צדק בעולם, למה יש כל כך הרבה כאב?
אם יש צדק בעולם, אז למה אתה לא כאן??!!!
השמים של סבא, ספר רגיש במיוחד, על התמודדות של הילדים עם השכול, עם המוות, עם האבדון..
16 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אוראל
(לפני 9 שנים ו-1 חודשים)
את שואלת שאלות קשות, ומפנה אצבע מאשימה, משתתף בצערך אך לא מסכים איתך,
ברגעי משבר אין לנו על מי להישען אלא על הקב"ה, עלייך לחזק אמונתך, ולהאמין שכל אדם כאן שנותיו קצובות על ידי בורא עולם.
העולם הזה הוא הבל הבלים, כל מה שאנו עושים כאן זה למען שמו יתברך ועלינו לקבל באהבה כל שהוא נותן לנו. |
|
|
רחלי (live)
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
אני יודעת לי, תודה רבה רבה לך, את פשוט מדהימה....תודה
|
|
|
לי יניני
(לפני 9 שנים ו-10 חודשים)
קראתי שוב. והתכוונתי. כתיבה משובחת. Live ואת יודעת למה התכוונתי
|
|
|
רחלי (live)
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
סבא של דוד, תודה
|
|
|
רחלי (live)
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
אוקי, את כל כך צודקת, בכל מילה ומילה.....תודה
|
|
|
רחלי (live)
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
רץ, לצערי ספר כזה קוראים כשמאבדים את היקר לך מכל...
|
|
|
מיכאל
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
מסכים זה קושי נורא ואין אפשרות לברוח מזה.
|
|
|
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
החיים לא חזקים מהכול, וכתבת ש"כמבוגר אתה לא מסוגל להכיל את האבדה, את עוצמות הכאב שמחלחלות לך בלב, בנשמה, ובעיקר בכל נשימה ונשימה...".
ואפשר, ברשותך, להוסיף שלמרות מה שמספרות כל האגדות - הזמן לא עושה את שלו, לא בדיוק, קצת.. אולי.
כי הזמן לא לגמרי יודע להכהות את התחושות והחושים. אבל הוא יודע לייצר את השגרה הברוכה בה שעות הופכות לימים וימים לחודשים ולשנה - והוא הופך את צביטת הכאב החריף ותחושת המחנק לכאב עמום וכרוני שנמצא שם תמיד ברקע בתוך אותה השגרה.. הזמן - הוא כן יודע לייצר שמחות קטנות וימים טובים. ואיך מסבירים לילד קטן, את שואלת-אומרת גם שתיקה.. שתיקה מחבקת ועוטפת עם קצת מילים, עד, עד שהזמן יגיד את שלו... יפה כתבת בעקבות הספר, live. |
|
|
רץ
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
איך מגעים לקרוא ספר מסוג זה, ולמה, האם מסיבות אישיות, מקצועיות ?
|
|
|
רחלי (live)
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
לא התכוונתי להצחיק בת יה
|
|
|
בת-יה
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
צדק בעולם? הצחקת אותי.
|
|
|
רחלי (live)
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
תודה אנקה
|
|
|
אנקה
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
כאב בלתי נתפס שאי אפשר להסביר לעולם.
אין צדק.
הנחמה קשה מאוד. הלב מתכווץ מצער למקרא הביקורת. שולחת לך חיבוק הזדהות גדול. |
|
|
רחלי (live)
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
תודה אפרתי
|
|
|
אפרתי
(לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
אין מילים.
|
16 הקוראים שאהבו את הביקורת
