לדעתי , שם הספר היה צריך להיות:" טיפשות והנצלות בנס" מאת שני מטומטמים.
שני "ישראלים", יוצאים לג'ונגל של בוליביה כדי להגיע לנחל כלשהו ומשם בדוברה שיבנו מגזעי עצים, אל קצה הנחל וסוף המסלול.
השיטה היא:" סמוך" או " סמוך יהיה בסדר".
בחירת הנתיב נעשית על סמך כמה מלים עם מארגן טיולים.
בחירת המדריך נעשית לאחר שהתיאשו ממציאת מדריך אחר. כך, שההנחיה הסטנדרטית לבחירת מדריך לטיול ביער בבוליביה ,היא, חפש מדריך מוסמך ולאחר שנואשת , סמוך על הבטחה של מישהו בכפר כלשהו כי.. אחר יודע את הדרך.
האחר(הוגו) ביקש את המפה והתוואי שציירו, ואמר כי התוואי שגוי ויש לו תוואי אחר. כשנשאל היכן התוואי, הצביע על אזור ענק באצבע ( לא ברור אם זו הבוהן או הקמיצה),ומכאן הבינו גיבורנו ללא החת כי... המדריך לא יודע לקרוא מפה.
מה הייתם עושים ברגע זה אם אינכם ישראלים? לישראלים ההחלטה ברורה...להמשיך!!!
ועכשיו באות ההרפתקאות שתיאורן צפוי. החלק המיוחד, הוא הגעתם של גיבורנו האמיצים לרעב וצמא של כמה ימים.
והנה כרגיל אצל יהודים , ב..פוקס.. הגיעה ההצלה בזמן.
הם, כמובן לא יכלו להשתמש בבדיחה על , שיירה מלכותית שעברה מעל נחל סואן, והנה הנסיכה האהובה נראתה נופלת למים.
כל נסיונות השכנוע להתנדב להציל את הבת יקיר, לא צלחו. המלך הבטיח כמו שמקובל כי המציל יהיה יורש העצר והנסיכה תהיה לו לאישה.
והנה נראה פתאום עלם צעיר, יפה , שרירי וחסון קופץ אל המים הגועשים ומציל אותה.
כשיצאו מן המים , נקבצו סביב הזוג המאושר כל העתונאים, כשהשאלה הסטנדרטית מרחפת באויר: " איך העזת לקפוץ למים הגועשים? מה היתה הרגשתך בזמן הקפיצה? ועוד כאלו שטויות.
השיב להם גיבורנו :"רק רגע, לפני שאני עונה, אני רוצה לתפוש את המנוול שדחף אותי מהגשר".
ואזהרה , אם בעקבות ספר זה יהרג מישהו בגלל תעלול דומה, אדרוש מכותבי הספר את דמו.














