ביקורת ספרותית על תיכון לילה 3 - רסיסים - אני תמיד צופה בך את רק צריכה לבוא - תיכון לילה #3 מאת סי ג'יי דוהרטי
ספר בסדר

---

[זוהי ביקורת שרשמתי לפני שנה וקצת ורק עכשיו החלטתי לפרסם אותה]

ביקורת לספר 'תיכון לילה 3 - רסיסים' | סי ג'יי דוהרטי



"אני תמיד צופה בך
את רק צריכה לבוא"
כך זה היה רשום על כריכת הספר (של הגרסה העברית, כמובן) – משפט שנשמע די מטריד, אם אתם מוכנים להודות בזה..


אלי שרידן עדיין רואה את חברתה המתה ג'ו בסיוטי הלילה שלה. בחלומות הנוראיים האלה ג'ו מתחננת לפני אלי שתעזור לה, ואלי תמיד מתעוררת בתחושת כישלון איומה. האם ג'ו נרצחה בגללה? ולמה אף אחד בפנימיית קימריה לא עושה דבר כדי לתפוס את הרוצחים?

אלי מחליטה לעלות על עקבותיהם של הרוצחים בכוחות עצמה, אבל משום מה נדמה לה שכולם בקימריה- תלמידים ומורים כאחד- עושים יד אחת נגדה: לקרטר, החבר שלה לשעבר, יש חברה חדשה, סילבן לא מתייחס אליה ואיזבל ומורים אחרים כועסים עליה.

טוב, בסדר. גם היא כועסת עליהם.

ברסיסים- הספר השלישי בסדרה המצליחה "תיכון לילה"- ממשיכה אלי שרידן לנסות לפענח את סודותיה של קימריה, הפנימייה היוקרתית שבה היא לומדת. אבל מתברר משאחורי כל סוד שנחשף רק מסתתרת שורת סודות נוספים.

סי ג'יי דוהרטי הייתה בת 22 כשראתה לראשונה אדם מת. מאז תמיד סקרנה אותה השאלה מה מניע אנשים מסוימים לעשות מעשים איומים ומה מניע אנשים אחרים לנסות לעצור בעדם.
סדרת "תיכון לילה" היא פרי אותה סקרנות.


הספר היה נחמד למדי, אומנם ציפיתי שהוא יהיה קצת יותר.. מעניין?

תיאור (פרטים בסיסיים שכדאי לדעת):
זמן הקריאה (לא רצוף): 3 ימים [02/10/14 - 04/10/14]
מספר העמודים: 356 (כולל תודות)
354 (לא כולל תודות)
דירוג: ★ ★ ★ ✰ ✰ [3 מתוך 5]

בין תחילת הספר עד לאמצע, הקריאה זרמה בצורה טובה ולא היה לי ממש רגעים של "אוח, איזה משעמם, אין לי כוח לקרוא יותר" או
רגעים של "ואי איזה חפירות"
אומנם באמצע עד הסוף של הספר, התחילה לשעמם אותי כבר הדילמה שלהם. ממש לשעמם.

~*~*~*~*~*~*~*~*~אזהרת ספוילרים!~ ~*~*~*~*~*~*~*~*~

לקראת סוף הספר, רייצ'ל נחטפה על ידי נתניאל – אך כבר בסוף הספר היא כבר חזרה שלמה (אבל לא ממש בריאה, הייתי אומרת).
אני ציפיתי שסי ג'יי תמשוך את החטיפה עד לספר הבא על מנת ליצור מתח (הרי אם כבר חותכים מישהי ומורחים את הדם על ילדה בת 12
שלא ממש קשורה לעניין – למה לא ללכת עד הסוף?), אך די התאכזבתי...
בסוף הספר הייתה ממש תחושה של הפסד.. אבל בכל זאת היא השאירה לנו טיפה תקווה ואפילו הפרידה את אלי ורייצ'ל משאר הקבוצה
המופלאה.

אלי – תבחרי כבר! קרטר או סילבן?!
במהלך קריאת הספר, שמתי לב שאלי נזרקה בין סילבן לקרטר.. וכדאי לציין שגם החברה שהשאילה לי את הספר שמה לב לזה.
רייצ'ל המליצה לאלי להבדיל בין האהבה שלה לכל אחד מהם.. האם זו אהבה רומנטית/חברית?
(כל זה קרה כמובן רק לאחר שקרטר ואלי התנשקו להם באמצע היער בלילה – בגדו בחברה הנוכחית של קרטר, ג'ולס)
לבסוף, אלי החליטה: האהבה עם קרטר – אהבה חברית
האהבה עם סילבן – אהבה רומנטית
אך בכל זאת, היא שוב התחילה לחשוב על קרטר וסילבן וקרטר וסילבן וקרטר וסילבן.. (נראה לי שהבנתם..)

~*~*~*~*~*~*~*~*סוף ספוילרים!~ ~*~*~*~*~*~*~*~*~

» ביקורות נוספות של Itsoverx
» ביקורות נוספות על תיכון לילה 3 - רסיסים - אני תמיד צופה בך את רק צריכה לבוא - תיכון לילה #3