לפני מספר חודשים, אחותי קראה את תקציר הספר "כעורים" ואמרה לי "אני בטוחה שתתחברי לספר הזה, תנסי לקרוא אותו." והיא צדקה, קראתי את התקציר והתלהבתי, הוא עורר את סקרנותי מכיוון שתמיד הסתכלתי על התייחסות החברה למראה חיצוני, על החשיבות הרבה שהיא מייחסת לו, במיוחד בני נוער, שלהם חשובה דעתם של אנשים.
מסופר על חברה, שבה כל מי שמגיע לגיל 16 עובר ניתוח שהופך אותו ליפהפה. הניתוח יוצר חיים מושלמים, אך שטחיים ונבובים, מלאים רק בהנאות ויציאות למסיבות.
טלי משתוקקת לעבור את הניתוח, בהמשך היא מכירה את שי, הן הופכות לחברות הטובות ביותר, אך שי, בניגוד לטלי, אינה רוצה להפוך ליפה ומורדת במוסכמות, היא עוברת למושבת המורדים, וטלי הולכת בעקבותיה על מנת לרגל אחריה, אך להפתעת טלי, במקום היא מתחברת לאנשים חדשים ומגלה את עצמה מחדש. היא נמצאת בדילמה: האם לבגוד בשי ובחבריה ולחיות חיים חסרי פגמים, או להישאר נאמנה להם?
בתחילת הספר טלי עצבנה אותי בגלל התפיסות שלה לגבי המראה, שהעידו עליה שהיא אדם שטחי. לא היה לה אכפת אם אנשים מקבלים אותה כפי שהיא, והיא ניסתה לרצות את הסובבים אותה. אך במהלך הספר חל בה שינוי משמעותי בעקבות ההיכרות עם דיוויד, שאהב אותה בזכות תכונותיה החיוביות, הוא ראה בה דברים שאיש לא הבחין בהם קודם. היא נעשתה יותר בטוחה בעצמה. הכי אהבתי את השינוי וההתרחשויות שהדמות עברה, שגרמו לי להתחבר אליה. הציגו בהקצנה את התייחסות החברה למראה, גם זה מצא חן בעיני מאוד.
כתיבת הספר שעממה אותי, היא לא קולחת ולא השאירה בי טעם של עוד, אך בכל זאת לא זנחתי את הספר בזכות העלילה המקורית והמפתיעה שלו, קרו דברים שכלל לא העלתי בדעתי, שהשאירו אותי פעורת פה.
אהבתי את התובנות שהתעוררו בי במהלך הקריאה, ניתן להסיק שמה שחשוב זה האופי, ולאהוב את עצמנו כמו שאנחנו בלי להשוות את עצמנו לאחרים, בשביל זה נוצר הניתוח- כדי להשיג שוויון.
למרות הכתיבה והעלילה הנמרחת שלו, אני ממליצה לקרוא את הספר כי הוא מעמיק ומעניין, נותן להתבונן על החברה מנקודת מבט שונה.
נ"ב: אני יודעת שלא היה נחוץ לכתוב תקציר לספר במילים שלי, אבל בכל זאת כתבתי.
