ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 10 בספטמבר, 2014
ע"י Dobby the House-Elf
ע"י Dobby the House-Elf
יש הרבה מאוד ספרים דיסטופיים, והם מתחלקים ל3 קטגוריות: משחקי הרעב, ספרים שמתיימרים להיות משחקי הרעב, וספרים מקוריים וחדשניים.
רוב ספרי הנוער הדיסטופיים נמצאים בקטגוריה השנייה. כעורים משתייך לקטגוריה האחרונה.
ספר מדהים, מקורי וחדשני, שמעביר מסר מדהים וביקורת מעולה על החברה שלנו - שותלים לאנשים במוח, גם בעולמנו וגם בסיפור, גם אם לא במודע, יופי כלשהו שהוא בלתי אפשרי, ונדרש הרבה פוטושופ (או במקרה של הספר, ניתוח קיצוני) כדי להגיע אליו. אנשים שוקעים בדיכאון, ועושים הכל כדי להגיע לרמת היופי המצופה מאנשים בחברה שלנו. אז כן, מה שקורה הוא מאוד עצוב, ואני מותחת על זה ביקורת קשה. אבל גם אני מושפעת מהלחץ שהחברה מפעילה עלינו להיות יפים. מה לעשות.
בחזרה לספר- ממש אהבתי אותו. ציפיתי ממנו להיות חיקוי של משחקי הרעב, אתם יודעים - דיסטופי לנוער, הכריכה הדומה וכו.
כל כך טעיתי לגבי הספר הזה. מאוד נהניתי ממנו, מסגנון הכתיבה, מהעלילה, מהדמויות, מהכל מלבד כמה צפוי שזה היה. ספוילר: שאמא שלי שאלה אותו על מה הספר אז הסברתי לה בקצרה מה הדיסטופיה, וש"היא בטח תתאהב באיזה בחור, ולמרות שהיא כרגע בוגדת היא תעשה את הדבר הנכון", ו... צדקתי. סוף ספוילר. סוף ביקורת. רות סוף.
4 קוראים אהבו את הביקורת
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
