אף אחד לא מסתפק במה שיש לו..
אדם עשיר לא מסתפק בעושרו ורוצה עוד ועוד ממון..
אישה לא מסתפקת בבגדיה ורוצה עוד ועוד בגדים...
ילדים לא מסתפקים במשחקיהם ורוצים עוד ועוד צעצועים..
דוגמניות לא מסתפקות במראם ורוצות עוד ועוד ניתוחים...

ככה העולם שלנו בנוי, מאנשים שלא משנה כמה יש להם הם עדין רוצים לשנות , לא מסתפקים במה שקיבלו אלא חומדים עוד ועוד.

העולם של טלי לא כך כך שונה מהעולם שלנו, אצל טלי אכפת רק מהיופי. אף אחד לא מסתפק באיך שהוא נראה ומבצע ניתוחים כדי להיות מושלם.
תתארו לעצמכם: כל אזרח מגיל 16 ומעלה מחויב לעשות ניצוח על פי הרשויות, לפי דעתי הניתוח הזה הוא מילה מוחלפת לכך ששוברים אתכם, הורסים אתכם ולוקחים לכם את המהות לתמיד...

הדמויות לא היו עמוקות ובעלות רצון אישי כמו בספרים אחרים, טלי מתוארת כמישהי החושבת רק על עצמה ואיך היא תהיה יפה.
אבל חבל שלא כתבו את הספר מנקודת המבט של חברתה הטובה שיי , שיי היא מורדת , מחפשת הרפתקאות ולא מוכנה לשמוע לאף אחד , בדיוק הדמות שאני אוהבת.
אבל מרות זו כתבו בכמה פסקאות שטלי ממש יצא בהם כמתחשבת.

~ לכל הסופרים בעולם: אהבה לא תמיד משנה את הכל : זה שטלי השתנתה בעקבות דיוויד זה היה ברור אבל למה להיות כאלו נפוצים ורגילים, הייתם יכולים לעשות שהיא משתנה בזכות עצמה לא בזכות מישהו שגורם לה להרגיש שייכת....~

הספר הוא נחמד ולא יותר , הסופר " העתיק" מספרים אחרים כל מיני רעיונות אבל את הרעיון המרכזי הוא המציא לב , עכשיו אני מרוצה, אני מאוד מקווה שמי שקרא את הספר מסכים בדעתו לדעתי על הספר.

כעורים



מכיל מידע מתקציר הספר




מי לא רוצה להיות יפה? להיפטר מהאף הגדול? העיניים הקטנות? החיוך הסולד?

בעולמה של טלי זה אפשרי, זו מציאות, כאשר אדם מגיע לגיל המיוחל הוא רשאי להפוך ל… יפה.
טלי כל חייה חיכתה לרגע שבו סוף סוף תוכל להיהפך ליפה, לעבור לעיר הגדולה ולחיות חיים יפיפיים עם אנשים יפיפיים, אך נלקחת ממנה ההזדמנות כאשר חברתה בורחת, על טלי מוטלת המשימה ללכת לאחריה ולגלות היכן המורדים מסתתרים ולדווח על כך ולא, לעולם לא תהיה יפה.


אבל מי רוצה להיות יפה בעולם מכוער?
אמנם האנשים יפים ושמחים מוקפים בטוב ויופי. יופי. יופי.
אבל אין חופש של ממש. כמובן יש את החופש המדומה כביכול שניתן, עשיית דברים באישור הממשל. כולם אותו דבר, הצבעים מעט שונים אבל מלבד זאת… עיניים גדולות, שפתיים מושכות. פרצופים יפים עם חיוכים זולים. המחשבה העצמית נלקחת והכל קורה במעין ברירת מחדל.

טלי למדה יותר על העולם שבו היא חיה, לראשונה בחייה היא רואה שקיעה אמיתית ומוצאת שייכות, יופי הוא לא הכל והספר הזה כאן כדי להוכיח את זה.


ספר שבהחלט מומלץ אבל יש להזהיר שהוא קיים כחלק מסדרה ולא כולה תורגמה לעברית.

להתראות לבינתיים

לפני מספר חודשים, אחותי קראה את תקציר הספר "כעורים" ואמרה לי "אני בטוחה שתתחברי לספר הזה, תנסי לקרוא אותו." והיא צדקה, קראתי את התקציר והתלהבתי, הוא עורר את סקרנותי מכיוון שתמיד הסתכלתי על התייחסות החברה למראה חיצוני, על החשיבות הרבה שהיא מייחסת לו, במיוחד בני נוער, שלהם חשובה דעתם של אנשים.

מסופר על חברה, שבה כל מי שמגיע לגיל 16 עובר ניתוח שהופך אותו ליפהפה. הניתוח יוצר חיים מושלמים, אך שטחיים ונבובים, מלאים רק בהנאות ויציאות למסיבות.
טלי משתוקקת לעבור את הניתוח, בהמשך היא מכירה את שי, הן הופכות לחברות הטובות ביותר, אך שי, בניגוד לטלי, אינה רוצה להפוך ליפה ומורדת במוסכמות, היא עוברת למושבת המורדים, וטלי הולכת בעקבותיה על מנת לרגל אחריה, אך להפתעת טלי, במקום היא מתחברת לאנשים חדשים ומגלה את עצמה מחדש. היא נמצאת בדילמה: האם לבגוד בשי ובחבריה ולחיות חיים חסרי פגמים, או להישאר נאמנה להם?

בתחילת הספר טלי עצבנה אותי בגלל התפיסות שלה לגבי המראה, שהעידו עליה שהיא אדם שטחי. לא היה לה אכפת אם אנשים מקבלים אותה כפי שהיא, והיא ניסתה לרצות את הסובבים אותה. אך במהלך הספר חל בה שינוי משמעותי בעקבות ההיכרות עם דיוויד, שאהב אותה בזכות תכונותיה החיוביות, הוא ראה בה דברים שאיש לא הבחין בהם קודם. היא נעשתה יותר בטוחה בעצמה. הכי אהבתי את השינוי וההתרחשויות שהדמות עברה, שגרמו לי להתחבר אליה. הציגו בהקצנה את התייחסות החברה למראה, גם זה מצא חן בעיני מאוד.

כתיבת הספר שעממה אותי, היא לא קולחת ולא השאירה בי טעם של עוד, אך בכל זאת לא זנחתי את הספר בזכות העלילה המקורית והמפתיעה שלו, קרו דברים שכלל לא העלתי בדעתי, שהשאירו אותי פעורת פה.
אהבתי את התובנות שהתעוררו בי במהלך הקריאה, ניתן להסיק שמה שחשוב זה האופי, ולאהוב את עצמנו כמו שאנחנו בלי להשוות את עצמנו לאחרים, בשביל זה נוצר הניתוח- כדי להשיג שוויון.

למרות הכתיבה והעלילה הנמרחת שלו, אני ממליצה לקרוא את הספר כי הוא מעמיק ומעניין, נותן להתבונן על החברה מנקודת מבט שונה.



נ"ב: אני יודעת שלא היה נחוץ לכתוב תקציר לספר במילים שלי, אבל בכל זאת כתבתי.

ספר ממש טוב ואני חושבת שיש הרבה בנות שצריכות לקרוא אותו כדי שיבינו שלמרות שאולי את/ה לא הכי יפה את/ה יכול להשיג חיים טובים ושאם כולם היו נראים אותו דבר זה היה עולם משעמם והכי חשוב: אופי חשוב יותר מיופי ובגלל זה חשוב לקרוא אותו מומלץ במאה מעלות צלזיוס(;

יש הרבה מאוד ספרים דיסטופיים, והם מתחלקים ל3 קטגוריות: משחקי הרעב, ספרים שמתיימרים להיות משחקי הרעב, וספרים מקוריים וחדשניים.
רוב ספרי הנוער הדיסטופיים נמצאים בקטגוריה השנייה. כעורים משתייך לקטגוריה האחרונה.
ספר מדהים, מקורי וחדשני, שמעביר מסר מדהים וביקורת מעולה על החברה שלנו - שותלים לאנשים במוח, גם בעולמנו וגם בסיפור, גם אם לא במודע, יופי כלשהו שהוא בלתי אפשרי, ונדרש הרבה פוטושופ (או במקרה של הספר, ניתוח קיצוני) כדי להגיע אליו. אנשים שוקעים בדיכאון, ועושים הכל כדי להגיע לרמת היופי המצופה מאנשים בחברה שלנו. אז כן, מה שקורה הוא מאוד עצוב, ואני מותחת על זה ביקורת קשה. אבל גם אני מושפעת מהלחץ שהחברה מפעילה עלינו להיות יפים. מה לעשות.
בחזרה לספר- ממש אהבתי אותו. ציפיתי ממנו להיות חיקוי של משחקי הרעב, אתם יודעים - דיסטופי לנוער, הכריכה הדומה וכו.
כל כך טעיתי לגבי הספר הזה. מאוד נהניתי ממנו, מסגנון הכתיבה, מהעלילה, מהדמויות, מהכל מלבד כמה צפוי שזה היה. ספוילר: שאמא שלי שאלה אותו על מה הספר אז הסברתי לה בקצרה מה הדיסטופיה, וש"היא בטח תתאהב באיזה בחור, ולמרות שהיא כרגע בוגדת היא תעשה את הדבר הנכון", ו... צדקתי. סוף ספוילר. סוף ביקורת. רות סוף.

ביקורת בלי ספוילרים בכלל !

יש בספר פוטניציאל = הרעיון יפה.
הבעיה הגדולה בספר ? בעצם שתי בעיות עיקריות: הדמות הראשית , העלילה היותר מדי צפויה.
- הדמות הראשית עיצבנה אותי מאוד, היא לא חכמה, היא לא מיוחדת, היא מאמינה לכל דבר, אין בה שום דבר מיוחד ועוד רשימה ארוכה מאוד.
- העלילה הייתה צפויה, מאוד, באמת שאין הפתעות וכבר יחסית בהתחלה אפשר להבין מה יקרה בספר עד סופו.
בכל מקרה החלטתי לפרגן ולתת לספר ארבעה כוכבים ולא שלושה (כי הוא מתאים לקריאה כיפית וקלילה) למרות שני חסרונותיו הבולטים מאוד.

כעורים.
כריכה מגניבה עם
פרצוף של נערה מאחור שיח.
פינטזתי עליו מלא זמן ובסוף
זה השתלם. הייתי חולה בשפעת
כאב ראש וגרון
אז אמא שלי הביאה לי אותו
ועכשיו ל..
-!ביקורת!-
אהבתי מאוד את העלילה למרות שבהתחלה
היא ממש איטית אבל המשכתי ולא התחרתתי
-!דמויות!-
טלי - למרות שהיא דמות ראשית לא הרגשתי שיש אופי
שיי - הדמות האהובה עלי המרדנית אבל החמודה
דיויד - גם אותך דיי אהבתי למרות שמתאים לך לאהוב את שיי ולא את טלי
סוף -!דמויות!-

בקיצור אני אהבתי את הספר אבל לכל אחד יש דעה משלו








מארן

במילה אחת- אכזבה. בשתי מילים- בזבוז כסף. התקציר נשמע מאוד מבטיח, ומעורר חשק לקרוא את הספר ולהצטרף למסע של הדמות הראשית בדרכה להפוך ל"יפה".

אבל משום מה הספר לא מתקדם לאנשהו, אין לו רוח חיים, והאווירה אפלולית וחסרת מעוף. הכתיבה משעממת והסופר בוחר להתמקד בדברים לא מעניינים.

אין כאן דבר אחד מושך ששווה לקרוא בשבילו את הספר. למרות שזה נשמע מושך, הכל כאן מת לגמרי.

חבל! היה לו פוטנציאל להפוך לספר להיט, במיוחד עם רעיון יפה כל כך... אבל משום מה הספר לא חזק, לא מותח, לא סוחף ולא מעורר בך דחף לקרוא אותו. העלילה מאוד איטית וגם לא ממש שווה לקרוא אותה בשביל להגיע לחלקים המותחים (אם בכלל יש כאלו- ויתרתי לאחר 2 פרקים).

לסיכום, הספר איננו מציאה. אל תבזבזו את כספכם היקר על יצירה לא מושקעת כמו הספר הזה. אם אתם מחפשים ספרי דיסטופיה\מתח\אקשן איכותיים, בחרו ב"להתחיל מחדש" של טרי טרי או "מפוצלים" של ורוניקה רות'.

נכון שהתלוננו לכם על הספר?
אנשים-יקרים-שכותבים-ביקורות-שנאה-לכעורים, אין לכן דיבור איתי!

חברות שלי התלוננו גם, שהעלילה לא מתקדמת... הכתיבה מרגיזה... אבל אני ממש לא מבינה למה.

זה ספר מצוין ולא מאכזב כלל, כמו שאר הספרים בהוצאת "גרף צעיר".
הכותב עשה משהו מדהים שלא קורה הרבה בספרים שקראתי ולא רק שינה את הדמות ואת נקודת המבט שלה אלא גם את נקודת המבט שלי.
אולי זה יישמע לכם שטחי, אבל בהתחלה חשבתי שטלי באמת צריכה לעבור את הניתוח, גם אחרי ששי ברחה לסמוק (ולא, זה לא ספוילר, זה כתוב בתקציר וזה לא העניין בספר אז תתמודדו) - מושבת המורדים - כי בכל זאת, היא יכלה להניח להם לנפשם ולחיות לה בכיף עם החבר הכי טוב שלה.
אבל בכל זאת, אחרי שהיא חצתה את גבולות המקומות המוכרים לה והגיעה לסמוק, נחשפים הקוראים גם לחסרונות של היותך יפיוף והיתרונות של היותך כעור (נכון, תרגום צולע, אבל מה לעשות - כמו ש"החוק נוקשה אבל זהו החוק" של בני הנפילים, הנה לכם משפט - "התרגום מעפן אבל זהו התרגום". מיועד גם למי שקורא אוקסה פולוק.) וחושף את הסוד האפל של הנטל שבא עם ההתייפייפות, שנסיבות מיוחדות (השלטונות, סוג של) הסתירו מפניהם.

חוץ מהיותו מותח, סוחף ו.....ש מ י י מ י, הספר גם עוסק בדילמה: האם עדיף ליהנות מחוסר הידיעה, או שמא להתמודד עם האמת?
וגם הוא עוסק בתפישת העולם שלנו ובהשפעה של החברה על נקודת מבטנו – האם להיות אחרים משמע להיות... כעורים? האם אי שלמות היא דבר רע?

אני אענה לכם על שאלה שכנראה תעסיק אתכם במהלך הקריאה – כן, זאת סדרה ולא ספר יחיד.
ואני מחכה בקוצר רוח לספר ההמשך.