ביקורת ספרותית על הרמב"ם: קריאה ישראלית מאת מאיר בוזגלו
ספר בסדר

---

אכתוב בקצרה. מי שמכיר מעט את הגותו של הרמב"ם יודע שלכתוב על הרמב"ם זה ים שאין לו סוף. הרי אם נאלץ לבחור עשרה אישים דגולים מהעולם היהודי, ככל הנראה שהרמב"ם יהיה בתוכם. בדרך כלל הספרים של האוניברסיטה המשודרת מתאפיינים בבהירות, בתמציתיות וגם בעומק שעשוי לספק את רוב הקוראים. אולם לצערי, למרות הפוטנציאל, הספר הזה לא מצליח להתעלות לספר עיון מושך וקריא. הוא לא מספיק מסודר, לא כתוב בבהירות, ולא ממוקד. גם הכתיבה עצמה לא מספיק אחידה, משהו בין כתיבה לשכתוב של הרצאה ברמה לא מספקת של עריכה. מה גם שמי שבקיא במשנת הרמב"ם הדברים לא מחדשים כמעט.
מה שכן, אהבתי את אווירת הפייסנות של בוזגלו, ואת תיאור נקודת ההבדל בין ריה"ל לרמב"ם בין הגות של גאולה לזו של אמת.
ייתכן שאחרים יאהבו יותר, אני לצערי לא ממליץ בטח לא למי שמחפש ספר למתחילים, לזה הייתי מציע לקרוא ספרים אחרים כמו ספרו המצוין של הלברטל בסדרת גדולי הרוח והיצירה של הוצאת שז"ר, אפשר גם את סודותיו של מורה הנבוכים של גודמן.

» ביקורות נוספות של יוֹסֵף
» ביקורות נוספות על הרמב"ם: קריאה ישראלית