ביקורת ספרותית על מחברת המילים הקשות מאת שלומית אברמסון
ספר מעולה

---

זה הספר השני של הסופרת המוכשרת הזו וגם אותו קראתי בשקיקה.
אני מתה על סיפורי מדינתינו בכלל וסיפורי ירושלים בפרט.
הספר הזה הוא אנושי מאד, אמיתי, כתוב חכם, דמויות תמימות ועמוקות, המון אהבת אדם ומעל לכל רגישות נפלאה.
הספר הזה מחולק לחמישה חלקים כאשר בכל חלק הוא מתמקד בנושא מסויים וכמובן המשכי לעלילה.
בפתיחת הספר, המספרת היא נעמי ילדה בת חמש בשיבושי לשון חיננית וילדותית אשר שבה אותי מלכתחילה.
נעמי ששותקת מיום שנולדה קשורה לסבה וסבתה מצד אמה אך יותר מכל לסבה סלומון שאיתו היא כן מדברת אבל בלחש.
סבא נותן לה מחברת ישנה של הנהלת חשבונות ומבקש ממנה לרשום בה את כל המילים הקשות שהיא שומעת (הוא מלמד אותה קרוא וכתוב) ולא מבינה שאותן הוא מבאר לה. המחברת הזו היא החיבור של הילדה החכמה הזו לעולם הזה. אומנם היא שותקת אבל בשתיקתה יש
צעקה גדולה, היא רואה הכל ושום דבר לא נעלם מעיניה הגדולות והחכמות. היא רואה את התפוררות התא המשפחתי שלה, הניכור בין הוריה, היא אומרת בתמימות שמאז שסבא סלומון נפטר אף אחד לא מדבר עליו ורק היא וסבתא מתגעגעות אליו. בניגוד גמור להוריה היא "מדברת על הכל" בתוך המחברת מילים שלה.
הסבא והסבתא, סולומון ואסתריקה עזבו בית יפה וחנות פורחת לתבלינים ברודוס רגע לפני כניסת הנאצים לרודוס והשמדת הקהילה היהודית בה (נספו 1532 יהודים) ומגיעים לירושלים עיר הולדתה של אסתריקה , אשר התעקשה לחזור אליה (היתה להם אפשרות להגר לאמריקה כמו שאר מכריהם) בתקופת הצנע והקיצוב והדלות.
למרות הכל ועקב הגעגועים העזים למולדתו הוא רוקח ריבות וירקות מכל הבא ליד וכמו שאומרת לונה - אבא מכור להכנת ריבות וזה זכר לטעמי רודוס, הוא דואג להשאיר את החלונות פתוחים כדי לארוב לריח הים המלוח ולכבוש אותו ביחד לתוך צינצנות הזכוכית.
כל עולמם סובב סביב הבת והנכדה.
האבא ניסים בן למשפחה ספרדית ירושלמית שורשית דוברת ספניולית (כמו הוריה של לונה) איש פשוט ותמים עובד כסדר דפוס ומנסה ככל יכולתו לפרנס את משפחתו בכבוד למרות הסיוטים שמלווים אותו מאז ילדותו ונערותו, סיוטים שאותם שומר לעצמו ולא משתף אף אחד בהם וזה יהיה בעוכריו בהמשך.
לונה היפהפיה בתם של אסתריקה וסלומון שכדי להשתלב בחברה הישראלית הצברית שותקת בתחילה כדי לא להסגיר את מוצאה\מבטאה וכשמגיעה לשבט הצופים מתאהבת במדריך חיליק שמהווה דמות מלווה לאורך כל סיפור העלילה עד הסוף המפתיע.
התמימות של התקופה היא שמובילה אותה להנשא למחזרה ניסים המאוהב בה, והיא לא בו, כי אם בחיליק שיש לו תוכניות אחרות וחברה אחרת, וזאת כדי לכסות על "הריונה". בהמשך גם מתפתה לבוס שלה ומסתנוורת מעושרו ומפינוקיו.אלה הם רגעי החסד והאושר שלה אליהם היא בורחת מבעיות ביתה (אמה המשותקת, בתה השותקת ובעלה המובטל).
דמות נוספת ונחמדה היא אלזה הייקית אשת הבוס של לונה שכל הבלחה שלה היא אתנחתא קומית ומצחיקה שכל בעיותיה הן "בעיות של עשירים".
הייתי מסכמת שמחברת המילים הקשות נהיית לנעמי כמחברת זכרונות, לא כמו זכרונות שיש לבנות בכתה שלה עם משולשים של סוד כמוס לפרה ולסוס. המחברת שלה היא ספר זכרונות על אמת, עם מילים שזוכרות את הכל ושומרות את הסוד. רק בשבילה.
מי שיפתח את המחברת יראה סתם רשימה של מילים, אבל כשנעמי פותחת את המחברת רק היא יודעת בדיוק מה קרה באמת.
יש מתח סיפורי לאורך כל העלילה.
כמובן ישנה תמונה ירושלמית אמיתית, בתולית וקטנה שיש בה שורשיות ועולים חדשים, המדינה בחיתוליה וכמובן מי שאהבת ספרים בליבו ובנפשו יאהב את הספר הנפלא הזה שבה ילדה קטנה ומתוקה מנסה בכל מאודה לחבר מלים ולחבר בין אנשים.

» ביקורות נוספות של יפה
» ביקורות נוספות על מחברת המילים הקשות