ביקורת ספרותית על האינסטינקט הלשוני - כיצד המוח יוצר שפה מאת סטיבן פינקר
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 21 ביולי, 2015
ע"י נצחיה


לכתוב סקירה על סיפורת זה קל: לוקחים את תמצית העלילה, ואז סיפור אישי מהחיים, או שניים. מערבבים יחד, מתבלים בכמה ציטוטים או בהערות עוקצניות על הכריכה ועל הפונט, וזהו. קלי קלות. נכון שעוד צריך עבודה בשביל למלא את השלד הבסיסי הזה ולשייף את הניסוחים כך שיוציאו הכי הרבה סימני "אהבתי" ויזכו באחד ממקומות הכבוד השבועיים בדף הראשי באתר, אבל השלד עצמו ברור ופשוט.

לא כך הדבר בכתיבה על ספר עיון. הבנאדם השקיע. ישב בספריות, קרא המון מחקרים משעממים, מירקר משפטי מפתח, שלח מיילים להמון אנשים, ואפילו התקשר אליהם או נסע כדי לראיין אותם, ואז ארג את כל המידע הזה לכדי טיעון שלם, ועוד טרח לנסח פרקי הקדמה ולתרגם הכל ללשון שגם בני אדם מחוץ למגדל השן האקדמי יבינו למה הכוונה. מאמץ גדול, עבודה קשה. אי אפשר סתם לערבב סיפורים אישיים כל זה. גם לכתוב על עיקרי הספר זו משימה מורכבת, ולא בגלל חשש מספוילרים. לכן אני בדרך כלל לא כותבת על ספרים מהסוגה הזאת, של "ספרי הנהרה". אני מרגישה קצת נמיכות רוח אל מול העבודה האדירה הזאת. ומי אני שאכתוב על זה בכלל.

[סטיבן פינקר]
לקחתי את הספר הזה מהספרייה של אחי. כבר קראתי שני ספרים של המחבר בעבר. האחד נקרא "הלוח החלק", הוא עוסק במיתוסים מקובלים בחברה בנוגע ללמידה והבנה, ומפריך אותם בעקביות. השני נקרא "איך פועל המוח" ומנסה לעשות בדיוק מה שאומרת הכותרת שלו. הוא היה פחות טוב. פינקר הוא פסיכולוג המתמחה בחקר המוח ובמדעי הקוגניציה. אלה הספרים שהוא כותב כדי להסביר לציבור הרחב במה ובמה עוסקים המחקרים שלו. אז לקחתי.

[כותרת]
"האינסטינקט הלשוני - כיצד המוח יוצר שפה". בספרים מהסוג הזה כותרת היא גם הצהרת כוונות, והשורה התחתונה. ובכן זו הטענה העיקרית. השפה, כל שפה, היא אינסטינקט. די דומה לאינסטינקט טווית הרשתות של העכביש, או הג'יפיאס המופלא של פרפרי הדנאית המלכותית שמאפשר להם לחזור למקום שבו אבותיהם נולדו, על אף שהם לא היו שם לעולם. זו כנראה תשובה לטיעון רווח האומר שהשפה היא פרי פיתוח תרבותי של אדם, ושזו יכולת המבדילה את האנושות מיתר בעלי החיים.

[הקריאה בספר]
פינקר הוא פסיכולוג. וגם מדען מוח שחוקר שפה. הוא כותב על תאוריות של בלשנים כמו נועם חומסקי, אבל אינו בלשן בעצמו. באספקט הזה של הנושא נהניתי יותר, והבנתי יותר, בקריאה של ספרו של גיא דויטשר "גלגולי לשון". פינקר גם כותב על התפתחות היסטורית של החוש השפתי, כולל האבולוציה שלו. אבל הוא אינו ביולוג-אבולוציוניסט. באספקט הזה של הנושא הסתדרתי יותר עם ספריו של ריצ'רד דוקינס. יתכן שגם מבחינות אחרות דוקינס פשוט כותב טוב יותר.

פינקר הוא קנדי, ושפת אימו היא אנגלית. באופן טבעי רוב הדוגמאות הן באנגלית, ולא את כולן אפשר לתרגם. מה גם שחלקן משקפות תופעות בשפה האנגלית שאינן קיימות בעברית, למשל. דויטשר אמנם כתב את הספר שלו במקור באנגלית, אבל לצורך התרגום הוא שינה בצורה מהותית חלק מהפרקים כדי שיתאימו לדוברי העברית. פינקר לא עשה זאת. אני קוראת וכותבת אנגלית ברמה אקדמית, שומעת ומבינה ברמת סדרות בריטיות, כולל המבטא. בכל זאת הכניסה לדקויות הניואנסים של השפה האנגלית היא קצת גדולה עלי. זה מה שהפך חלק ניכר מהספר למלאה במיוחד. אבל זה לא הכל, כי על הדוגמאות אפשר לדלג, ולעבור במקומן אל השורה התחתונה של מה שהן אמורות להדגים.

[ותק]
בראש ובראשונה זה ספר ותיק. הוא נכתב לראשונה ב-1994, ובתחום מדעי המוח, שהוא תחום מתפתח במהירות, עשרים שנה זו היסטוריה עתיקה. יכול לספק בסיס ראשוני למושגים הנחקרים היום, אבל הרבה מאוד דברים התגלו מאז, והרבה מאוד תפישות השתנו. למהדורה הזאת מצורפת אחרי דבר מעודכנת יחסית, מ-2008, אבל לא הרגשתי שהיא מפרטת את הכל.

[תחושות]
זו רק סקירה כללית ולא לימוד מבוסס של הספר פרק אחרי פרק. אבל התחושה שלי היתה שהוא לא מספק. ספר אמור ללכת בצורה מסודרת כלשהי, ולענות בהדרגה על שאלות שנוצרות בהדרגה בראשו של הקורא. בספר הזה התחושה האישית שלי היתה שכל הזמן השאלות שעלו לי בראש במהלך הקריאה מובילות למקומות אחרים ממהלך הספר. לכן נשארו המון שאלות ללא תשובה, ולעומת זאת הספר ענה על שאלות שלא שאלתי. בפרק התשיעי, למשל, התיאור של התפתחות השפה אצל ילדים היה נראה לי לוקה בחסר ומחופף למדי, ובעיקר מתיחס לכל הילדים כאל כאלה שלומדים בילדותם שפה אחת ויחידה, שהיא שפת אימם. הפרק העוסק בתיקוני לשון ובמתקני שפה הוא מעצבן במיוחד, ומקדש את השפה, על שיבושיה. בהערות המאוחרות יותר פינקר טוען שלא הובן כהלכה, אבל הפרק המעצבן נותר בעינו. עם זאת יש כמה פרקים מובנים לי יותר, כלומר כאלה שמתאימים לחוט המחשבה שלי. למשל זה המדבר על "שפה אוניברסלית" ועל הקווים המשותפים לכל השפות באשר הם. והפרק העוסק בניסיונות הנואלים והכושלים ללמד חיות לדבר. גם את הפרק האחרון שנקרא "תבנית הנפש", קראתי בעניין, אבל זה לא פלא גדול, כי הוא למעשה הבסיס לספר "הלוח החלק" שאהבתי מאוד.

[סיכום]
ספר סביר לקריאה, בכפוף להסתייגויות שנמנו לעיל. "הלוח החלק" כתוב טוב יותר. ריצ'רד דוקינס כותב טוב יותר ונהיר יותר. אבל אם הוא מתגלגל לידכם, אין סיבה לפסול אותו על הסף.
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
נצחיה (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
אפרתי, קודם כל תודה.
אבל זה מביך, כי זו לא סקירה מלומדת. אין כאן סדר, אין תימוכין, אין טיעון מסודר. רק אוסף התרשמויות שנאסף יחדיו לכדי רצף פחות או יותר קוהרנטי.
אפרתי (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
לא התכוונתי לאיזו ענווה מזוייפת, אני באמת מעריצה יכולות כמו שלך, במיוחד כשהו באות ביחד עם אנושיות. אני בהחלט מסתייגת מיכולות אינטלקטואליות כשהמימד האנושי מקולקל או נעדר. לכן עדר של האקרים לא עושה עלי רושם גדול וגם לא גאונות שמשרתת רוע. במקרים כאלה, אני מעדיפה בהחלט אנשים פשוטים וטובים, אפילו אם הם בורים ועמי ארצות.
נצחיה (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
אפרתי, להגיד לך "קטונתי" בחזרה?
אבל באמת אל חלק מהסקירות שלך אני מרגישה קטנה מאוד. ככה זה, אין טעם לחוש רגשי נחתיות, בעיקר כי את מוכשרת מאוד.
אפרתי (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
קטונתי, אוי כמה קטונתי, עכשיו אני מרגישה יתוש אנושי. רק למקרא סקירתך המלומדת הסתחרר ראשי הקטן. אשריך. אשריך.
קריקטורה (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
את רוצה להגיד לי שאנשים אשכרה פותחים פרופיל חדש בשביל לעשות לייקים לעצמם?
מוזרים.
איך הם אוחזים ראש עם כל המיילים והסיסמאות. אני בקושי אחד זוכרת, וגם זה בעזרת שמירת הסיסמאות של הכרום.
נצחיה (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
לי, תודה רבה גם לך.
לי יניני (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
אני באה עם קריקטורה ... חה חה חה סקירה מעולה
נצחיה (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
קריקטורה - תודה רבה לך.
השמועות טוענות שיש מי שמתחזק כמה פרופילים במקביל, על מנת לייצר סימוני לייק כרצונם. לא יודעת כמה זה נכון, אבל שמועות נחמדות.
נצחיה (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
שונרא יקרה
באשר למגדל השן - כל המידע נמצא כאן. נסי ותהני:
https://www.safa-ivrit.org/expressions/ivory.php

לצערך הרב הוא לא מגדל דנטלי, אלא אם את פיל, כי "שן" הוא "שנהב", כלומר החומר ממנו עשויים החטים של הפיל.

והוא גם לא צמוד-קרקע. יותר צמוד-רקיע.
ותודה!
קריקטורה (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
אם אכן יתברר שדיירי מגדל השן פטורים מרופא שינים וכל הכרוך בו- הדירה הראשונה שמורה לי, יעלה כמה שיעלה.

הייתי עושה לך כמה לייקים אם זה עושה לך טוב, אבל נבצר ממני :(
שונרא החתול (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
תורמת את תרומתי הצנועה למניין הכוכבים. מי ייתן ותזכי באחד ממקומות הכבוד השבועיים בדף הראשי באתר.
אפרופו מגדל השן: איך נולד הביטוי, והאם למי שמתגורר במגדל השן יש פטור מעקירות, טיפולי שורש, סתימות אמלגם וכל התענוג הזה? האם רפורמת הדיור של כחלון תשפיע גם על מגדל השן? האם קיימים גם מגדלי שן צמודי קרקע, כי אני יותר בעניין של חצר פרטית ולא פנטהאוזים.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ