ביקורת ספרותית על מחר מאת גיום מוסו

---

אני מחזיקה מעצמי אדם פתוח , תמיד מוכנה לשמוע על דברים חדשים / שונים /אחרים , כאלו שגם לא תמיד קרובים לעולמי , ומשתדלת לא לפסול דברים על הסף . אבל היום נוכחתי לדעת שאני לא open mind , כמו שחשבתי שאני , וגם ככזאת - יש לי גבול , וזה לא השמיים . הרבה יותר נמוך מסתבר .

אני צריכה שהדברים יהיו הגיוניים , שתהיה להם רמת אמינות מסויימת , שכל הפאזל יהיה מורכב בשלמות ובהתאמה. ופה הרגשתי כל הזמן שישנה חתיכה בפאזל שלא מונחת במקומה , והיא גורמת לפאזל להיות מעוות , כזה עקום .

קשה לי עם הספרים האלו שמתרחשים על שני צירי זמן במקביל . כנראה זו הסיבה שאשתו של הנוסע בזמן מתייבשת לאיטה ולמורת רוחה על מדף הממתינים אצלי .

אבל!!!!

לקחתי את הספר אתי היום לחוף הים . בין טבילה אחת לשנייה במים החמימים , תוך כדי התחמקות ממדוזה שמנמנה ובלתי חביבה בעליל , חיסלתי את רוב רובו של הספר. הוא כתוב מצויין , פרקים קצרים , תכליתיים , הטוויסטים בסיפור מופיעים על ימין ועל שמאל , הכל זריז , רץ בקצב טוב , דמויות טובות ואמינות . אה , וגיום מוסו עשה שירות נהדר לבוסטון . התיאורים שלו על העיר עשו לי חשק אדיר להיות בה ברגע זה .

לא יודעת איך לדרג את הספר , הדירוג הוא מכלול של כמה דברים . נו , שאלה יהיו כל הבעיות שלי :)

» ביקורות נוספות של dina
» ביקורות נוספות על מחר