ביקורת ספרותית על אתנה מאת אורלי קראוס-ויינר
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 16 באפריל, 2015
ע"י אורי רעננה


פעם קראתי על שיטות לעשות מיליון.
שיטה ראשונה: למצוא ערימת זבל ולקנות אותה בפרוטות, לעבד ולמכור אותה בשווי כולל של מיליון.
השיטה השניה: לירוש מאה מיליון, ולאבד אותם כך שישאר מיליון.
הסופרת אורלי קראוס וינר בחרה בשיטה השניה.
הבסיס לעלילה מתחיל בצורה מופרכת.
מדענית מחשבים אומרת לכולם, "זוזו הצידה , אל תפריעו לי ולמשפחתי, ואני לבד ( כמו תינוק בראשית התבגרותו), אפתח משהו שמאוד נחוץ למדינת ישראל". המשהו הזה ניתן לפיתוח בכל מקום, אבל מדעניתנו מחליטה לפתח אותו דווקא בניו יורק.
למה? ככה. אולי כי המילקי זול יותר שם בכמה סנטים, אין הכתוב מסביר.
מניסיון אישי בפיתוח תוכנה אומר כי זה שטויות במיץ ( אני עכשיו כותב ביטוי מיתוך כעס), בולשיט.
כל פיתוחים כאלו הם בצוותים עם משאבים גדולים ובסיעור מוחות.
אבל לא נקלקל את הבסיס הרעוע של סיפורנו המפואר.
ומוסדנו מה עושה? מסתובב סביבה כמו שהורה מסתובב סביב תינוקו שמתחיל ללכת. לא רוצה להפריע אבל משגיח.
מצחיק ומוזר.
לכאן נכנסים שני גיבורנו והעלילה מתגלגלת.
פה ושם יורים, שם חוטפים ומחזירים מכות, כמו כל מיני דברים מופרכים אחרים שהאמריקאים הטמבלים, לא מרגישים אפילו.
פה יש סטוץ , תבלין של התאהבות אמת וסיום פתטי שבו הצדק מנצח והרעים סובלים, והטובים מגלים את האמת.
ולא נוותר גם על אלו שיוצאים ממנה יד ביד וצועדים לעבר השקיעה.
ואוו.
הכתיבה שבספר ניתנת להגדרה "מכנית, או גריסת חצץ", היפה בא, נפגש עם היפה, שותים , אוכלים, לפעמים מתוודים, מדי פעם שוכבים אחד ליד השני, לפעמים עם השני. הכל בשיטת שלושה משפטים לאפיזודה כי יש הרבה מה לעשות.
הקריאה היא גריסת קש וגבבה.
ברגע מסויים המופרכות של הסיפור כל כך בלטה שעברתי למצב של קריאה וציפיה בנוסח " תפתיעי אותי". מה האבסורד הבא הצפוי לנו.
וכמו בספר מהסגנון הישן: יש בסוף שני פרקים שבהם הפלונטרים נפתרים ואני מגלה לכם מהעלילה " המשאית עם הצל"שים מחכה בנחיתה בנתב"ג".
ובא לציון גואל.
15 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אודו (לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
חחח נעמה רק ההתנצלות שלי הפריעה לך?
אם כך אני לוקח אותה בחזרה...
נעמה 38 (לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
אדון אודו, למה צביעות? באת לתקוף את כותב הסקירה באגרסיביות ובחרת שלל מילים לשם כך, כולל כותרת בשל ביקורת עלובה .. ואז בסוף אתה מקווה שלא פגעת?? לטנף אתה יכול גם בלי לזייף התנצלות הרושם שיצרת פה יישאר יציב עם ובלי ההתנצלות.
yaelhar (לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
אודו - קראתי את הביקורת הזו פעם ופעמיים ולא הצלחתי להבין מה בה "עלוב ולא מכבד". ובוודאי לא "רמה כל כך נמוכה של ביקורת באתר".
סביר שהכותב כתב על הספר דעה שהיא שונה מאד מדעתך עליו. וזה קורה. עד כה לא מצאתי שום ספר - כולל התנ"ך - שיש עליו הסכמה כללית. אבל היופי באתר הזה הוא שאפשר להחשף לדעות שונות ולבחור. ושכל דעה של מישהו טובה כמו דעתו של מישהו אחר.
אודו (לפני 10 שנים ו-5 חודשים)
ביקורת עלובה ולא מכבדת
זה הספר הראשון שאני קורא של אורלי קראוס ויינר וממש אהבתי.
אני יכול להגיד שאני מאוכזב מרמה כל כך נמוכה של ביקורת באתר.
העלילה לא כזאת בדויה לידיעתכם. גם בחורה יכולה לפתח במשך כמה שנים וירוס שמנצל חולשות של מערכות מתקדמות או פשוטת לרוב.
נשמע שהנסיון האישי שלך, אורי , בפרוייקטי מחשבים היה קשה. אולי אתה לא מפתח גאון. תתפלא, יש יחידי סגולה כמו מארק צוקרברג ,לארי פייג, סרגיי גרין, סטיב ג׳ובס, שי בנון ועוד הרבה שעומלים שעות כלילות ובעלי כשרון רב שיוצרים תוכנות מתוחכמות בעצמם לבד. ועל כאלה דמויות כותבים ספרים...
אתה כל כך בטוח בעצמך כאילו אתה יוצא מוסד ושאתה יודע מה נדרש. אתה לא. ואני יודע כי שאלתי חבר שכן מהעולם הזה והוא אמר שהסיפור הגיוני בהחלט .
אני לא מבין למה קראת את כל הספר אם לא אהבת?? אולי אתה צריך טיפול ... זה בסדר להפסיק בהתחלה או באמצע... לא צריך לשמור כעסים עד סוף הספר.
יותר מדאיג אותי שהביקורת לא עניינית. אולי כי לא קראת מספיק ספרות בצעירותך. אבל גם אם העלילה מגיעה לגבול המציאות הרי אין לזה חשיבות מבחינה ספרותית. האם בחנת את היחסים בין הגיבורים (חוץ מהסטוץ עליו בחרת להתמקד) מהם באמת חייהם של סוכנים כאלה...? איך זה לחיות עם ילדך מחוץ למדינה שלך תחת איום כבד לחייך (התגוררות בניו יורק) ויש עוד הרבה מסרים שהסופרת כתבה כדי להעביר לך. אך בחרת לכתוב מתוך כעס על כך שנשים לא יכולות לבד להגיע לרמה כזו של תכנות...
לא מזמן ראיתי את הסרט מהיר ועצבני 7. גם שם במרכז הסרט עומדת בחורה צעירה ויפה שכתבה וירוס שמשתלט על כל המחשבים בעולם. אני מאמין שזה רעיון מלהיב ומקדם את מעמד האישה גם אם המציאות אינה כזאת עדיין... חבל שאתה כעוס ולא רואה מבעד למשקפיים.
רשמת שהכתיבה היא ״מכנית או גריסת חצץ״ למה בדיוק אתה מתכוון בתיאור ה״מגניב״ הזה? אתה יכול להשוות לסופרים אחרים כדי שאחד העם כמוני יבין אותך. כי לי זה נראה שאתה כותב מתוך השמצה.
בוא ניהיה כנים , כתיבת ספר מכל סוג שהוא לעולם לא יהיה שווה את התיאור המכוער שכתבת. מכל אנשי המקצוע בעולם - חלקם גנבים ורמאים ושקרנים שמעבירים מסרים לא חינוכיים לילדים בשביל כסף. סופרים ראויים לקצת יותר כבוד מן הביקורת שלך. אתה לא מחוייב לקרוא שום ספר (חוץ מאולי אנטיגונה בתיכון) קריאה מצריכה ריכוז זמן והשקעה. סופר עושה מאמץ גדול מאד ומשקיע כדי להגיע לרמת טקסט גבוהה. במקרה גם מדובר בסופרת מוכרת ומפורסמת שהוכיחה את עצמה...
אני חושב שהספר מותח, שהוא מדבר על יחסי חברות לא טריוויאלים ואמיתיים, על אהבה ונותן ביקורת על חיים בגולה. בנוסף הוא קליל ומהנה לקריאה.
מקווה שלא פגעתי באף אחד.
רץ (לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
מה אתה בכלל קורא ספרות שהיא שטויות במיץ עגבניות ועוד כותב על כך ביקורת -זה יותר גרוע מהשיטה השנייה לאבד מיליון .
צילה (לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
אף אחד לא חסין מליפול בפח של פרסומת כזו או אחרת..אורי. קורה לכולנו. אהבתי את הביקורת.
(לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
טוב מאוד
אורי רעננה (לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
לכולם, אני כועס על עצמי שנפלתי בפח של הפירסומת על הספר
נצחיה (לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
אורי, אתה כותב מצוין. מעולם לא קראתי מספריה של הגברת, ולא נראה לי שעשכשיו אשנה את מנהגי.
גלית (לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
גם אם היה לי שביב מחשבה לקרוא את הספר, אוותר עליו כעת. האמת, באמת אין צורך להיות מופתע. אחרי שקראתי את "הנסיך" ואת "סיני" שכתבה, הגעתי למסקנה שהיא סוג של רם אורן לעניים.
חני (לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
אורי אתה מצחיק:) לא מבינה למה ציפית? כל הספרים שלה הם מתכונים בטוחים שמערבבים את אותם מינונים
אז על מה אתה כעוס?זה נשמע כמו העלבת האינטלגנציה שלך.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ