הביקורת נכתבה ביום חמישי, 23 באפריל, 2015
ע"י נפתלי
ע"י נפתלי
ושוב, בפעם השלוש עשרה, מוכיחה אורלי קראוס ויינר את יכולותיה הגבוהות בכתיבת ספר מתח שאין אקטואלי ממנו. בניגוד למקובל בספרי מתח המתארים את עלילות המוסד, בספר זה של קראוס-ויינר עומדות נשים, האחת מומחית על בתחום מערכות מידע ומדעי המחשב והשנייה סוכנת מוסד בכירה. הדמיון הפורה שלה מביא אותנו, בזמן שאין מתאים ממנו, לשיאו של מאבק המוחות המתנהל בין מדינת ישראל לאיראן, לא פחות ולא יותר בניו-יורק. הספר נקרא, מתחילתו ועד סופו המפתיע, בנשימה עצורה והוא חושף בפנינו מערכות יחסים אפשריות ובלתי אפשריות בין סוכני מוסד, בינם לבין עצמם, ובינם לבין אלו עליהם הם שומרים או אחריהם הם עוקבים. מסתבר, בסופו של דבר, שגם גיבורי הספר, אנשי המוסד, הם בני אדם כמוני וכמוך, עם רגשות, רצונות, מאוויים, שלעיתים יכולים לחבל, אך לעיתים לסייע בביצוע המשימה. אני ממליץ בחום להוסיף גם את ספרה זה של אורלי קראוס- ויינר למדף הספרים הביתי.
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת