ספר לא משהו

הביקורת נכתבה ביום חמישי, 17 בספטמבר, 2015
ע"י
ע"י
- הפעם זה יהיה קצר, ממוקד, ענייני -
הערה מקדימה: לפי מיטב זכרוני זהו ספרה הראשון של אורלי קראוס-וינר שאני קוראת, בטח בשנים האחרונות. ולכן ההתייחסות היא אל תוכן הספר. לא אל הסופרת - ייתכן שיש לה ספרים נהדרים.
"אתנה" ספר מתח המתאר פעולה אחת של המוסד. ותוך כדי מביא את סיפורם של שלושה אנשי יחידה לוחמת אחת, זו היחידה שמבצעת את הפעולה. וברקע עוד כמה וכמה דמויות דומיננטיות יותר, דומיננטיות פחות (לא אפרט מטעמים מובנים, לא, לא סודיות כזאת – מטעמי ספויילרים).
מסקנות:
א. אם חשקה נפשה של סופרת רבת העשייה, רבת הספרים ומרובת הקרדיט לכתוב להנאת קוראיה ספר מתח המתאר פעולה אחת (דמיונית) של המוסד, מומלץ לה לקחת שלושה-ארבעה (אם יהיה מוצלח אולי שלושים-ארבעים) שיעורים אצל מישקה בן דוד בטרם תפנה לכיוון.
אני חושבת שבאחד השיעורים הראשונים, היא תלמד בין היתר שפעילי המוסד לא עסוקים ועסוקות בהתמסרות גופנית לכל דורש ו/או מעוניין ו/טו חפץ לטובת הפעולה או בכלל. עוד יש להניח שהייתה לומדת בשיעורים הראשונים שלהשתמש בראשי תיבות מבצעיים דוגמת הדפ"אות כמו מדבקה על הטקסט - לא אמין.
ב. סיפור הפעולה האחת נמשך (אפשר לומר נמרח) לאורך 372 עמודים. לו התיאור היה נמשך על פני כמחצית מהם – ייתכן שהיה הגיוני יותר (הסבר: חצי מאי האמינות – יתקבל [אולי] יותר אמין – מאי אמינות שלם [או ארוך שכזה] וגם: ייתכן שטוב היה לו 186 העמודים שהיו מקוצצים היו מנותבים לטובת ספר אחר).
ג. אם הגעתם עד כאן, אז, הבה נמשיך: שימוש חוזר ונשנה ב"אשכרה", "אחלה", "סבבה" וכדומה, יכול להיות אחלה בתנאי שהמחברת אינה מצפה שהספר ישרוד מספר שנים וייקרא בעתיד הלא-מאוד רחוק ואף יובן. הייתי חושבת בעת הכתיבה גם על הדור הבא שאולי הוא בעצם כבר כאן? (בדיקת עדכון נוכחי: זשל"ב / אור / אריאל: 'אחלה' ו'סבבה' עדיין מסתובבים שם, בבית הספר?).
סיכום:
כספר מתח? לא משהו. בעיקר כי אפשר בקלות לצפות את הסוף די מההתחלה.
כסיפור מתח שמתאר פעולה של "המוסד"? כבר הבנתם.
כסיפור מתח רומנטי? יש... מצאתי... כן. בכיוון הזה הספר בהחלט יכול להיות נחמד וסוחף. ויכול להיות שאורלי קראוס-וינר אכן טובה בסיפורי מתח-רומנטי.
הערה מסכמת א: ניסיתי תוך כדי הקריאה להבין את הקשר בין "אתנה" האלה המיתולוגית (אשר פסל שלה מעטר גם את הכריכה) לבין כוכבת הסיפור. למה, אני שואלת למה דווקא "אתנה"? לא, לא מצאתי.
הערה מסכמת ב: אמינות. אמינות היא פרט חשוב בתוכן של סיפור. גם אם הוא דמיוני.
- סוף -
24 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
יוסי
(לפני 10 שנים)
אוקי. ביקורתך: חדה. ממוקדת. ברורה. מובנת. איזמלית. כמו תמיד.
|
|
דן סתיו
(לפני 10 שנים)
אוקי
מילים כדורבנות. נכון שאינני בדיוק האדם האובייקטיבי להעיד על הביקורת שכן הז'אנר הזה בכללותו מאוס עלי, אבל הביקורת שלך משכנעת. ובאשר לעברית - כמי שזה אתה סיים את ספרו של דוד פוגל הדברים שלך מדברים אלי שבעתיים....
|
|
אנקה
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
לפואנטה יקירתי,
ממש הרגעת אותי עם הבדיקות האחרונות של רמת המטורלליטיס הקטלנית.
מכיוון שהכל כשורה והשירה שהרעפת עלינו בתמצות ספריה של כבודה של אורלי קראוס-וינר ירום הודה, קצת בלבלה אותי ותהיתי וחשבתי והרהרתי מה קרה לחביבתנו הפרוזתית והפכה להיות פואטית להפליא. זהו, נרגעתי סופית. |
|
חני
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
נראה לי שאם חושקים בספר עמוק בעל נתונים אמיתיים כזה עם גוף כמו ביין וגזרה נניח
כמו בספר קשר הגנרלים אז צריך לפנות לנתח ספרים שונה.
אך אם פונים לספרים קלילים שכאלה הציפיות צריכות להיות בהתאם. אה...ודרך אגב בתי כאן לידי אומרת שכן עדיין מתייחסים לאחלה וסבבה בבית סיפרה אבל אולי עוד כמה שנים זה יהיה ענתיקה וימסגרו את המילים הללו...שתהיה שנה נפלאה בכל מקום על הגלוב... |
|
פואנטה℗
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
אנקה'לה, הלחצת אותי.
אצתי רצתי חיש מהר לבדוק את רמת המטורלליטיס בדם, שמעתי שזה מאוד מדבק. מזל שהבדיקה יצאה תקינה.
לא מאמינה בתרופות סבתא, ליתר ביטחון אקח כדור כחול נגד ווירוסיטיס קטלניטיס. ורק שתדעי לך שבמסגרת שירותיי לציבור, דאגתי לסכם את כל ספריה של גברת קראוס-ויינר-אם-ירצה-השם, פעם אחת ולתמיד. ושיהיה קצר, ממוקד וענייני (ולגמרי לא חרוזי), ובמקום ליהנות מהשירות החשוב שאני עושה לך, את מטילה ספקות ומטבעות וחשדות. לא יפה. |
|
אנקה
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
פואנטה'לה ? הכל בסדר אתך מאמי ?
אני מקווה שלא נדבקת ב"ווירוסיטיס מטורלליס חרוזיטיס מחרפנוס ת'ראשיס" שמסתובב בחוצות סימניה.
מלח שום ושמן זית ליתר בטחון מחסן מכל פגע וחידק מטורף. |
|
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
לי - תודה, תודה. גמר חתימה טובה.
|
|
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
רץ, :) תודה.
|
|
לי יניני
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
אוקי הוא אצלי על המדף בהמתנה לקריאה בעקבות הביקורת שלך הוא נדחק הצידה.
גמר חתימה טובה ותודה על הביקורת
|
|
רץ
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
אוקי - כשהתחלתי לקרוא את הביקורת שלך עלתה בי תחושת הפתעה מול החיבור הלא צפוי אוקי ווינר,
טוב ההמשך מוכיח שהחיבור לא אפשרי, אני חש בתחושת הקלה. יש כותבים שאסור לבזבז זמן עבורם.
|
|
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
עמיר, תודה רבה. אני חושבת שתרמת לחיזוק דבריי, סבבה ?
|
|
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
פואנטה, תודה רבה! עכשיו הכול ברור ומסודר. וקצר וממוקד וענייני.
אין יותר תהיות.
|
|
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
ז"שלבי :-)
|
|
פואנטה℗
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
אוקי, יש לי הסבר לקשר אפשרי שחיפשת
ולא מצאת. אולי זה יעזור.
אשתדל שהוא יהיה קצר, ממוקד וענייני: בצעירותה, אורלי קראוס-ויינר הייתה מלכת הלבבות. היא הייתה מאושרת בדרכה כי היא פגשה את הנסיך שלה, והכל היה כמעט מושלם – זאת הייתה אהבה לפי הספר, התרוממות רוח ומערבולת חושים. ואז קרה מה שצריך לקרות באגדות - זאבים בשלג פצחו במחול הפלמינגו והזכירו למלכת הלבבות את דיוקנה ההונגרי של סבתה רבתא שתמיד הזהירה אותה מפני אהבה ודעות קדומות. זאת הייתה נחיתת חירום, ומה שהציל את חייה של מלכת הלבבות זה שריון ומגן על ראשה – וכך נכתב הספר 'אתנה' ומאז הכל היסטוריה. |
|
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
תגיד ז"שי - כך אתה עונה על שאלות?
יודע מה, כמחנך שחי את בני הנוער - אני אשיב בתשובה מלאה. סבבה?: אז כך: "סבבה" - היא מילה פופולרית מאי פעם. כל מילה שנייה היא "סבבה" - עבור כן. עבור בסדר. בשביל לא התשובה היא "לא. סבבה?" עבור אולי = "סבבה נראה לי". עבור למה לא הכנת שיעורים? - "לא הרגשתי טוב. סבבה?". בשביל למה אתה מאחר? = "יש חפירות בארלוזורוב. סבבה?". "סבבה" - גם עבור יפה. עבור טעים. עבור קל וכו' וכו'
כמו ששמת לב גם כמעט כל "סבבה" מסתיים בסימן שאלה.... לעומת זאת "אחלה" - נשאר עם הדור שלי בצבא ופוגשים בו בחדר מורים - תלמידים לא משתמשים. "אשכרה" - גם לא שומעים אצל הנוער. לדעתי נכחד. כן, שומעים יחסית חדש "יא אח" - "יא אח, עוד פעם בחינה?". |
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
היה שווה שתקראי את הספר, רק בשביל שתזכירי את שמי בביקורת שלך...
מה שנקרא, 'ביקורת בונה' |
|
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
שמחתי לעזור :) תודה רויטל ושבת שלום.
|
|
רויטל ק.
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
לא קראתי אף ספר שלה, כי איכשהו קבלתי את הרושם שזה סוג הספרים שהיא כותבת... שמחה לקרוא אישור לרושם שלי:)
|
|
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
תיקנתי, תודה רבה, שונרא.
ואת מתבקשת לשים את בייגל המלאכית לשבוע...
|
|
שונרא החתול
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
אמממ... סליחה על הניג׳וס המטרחן אבל גם בסיכום שלך כתבת קסטל-בלום.
זה בהחלט נסלח כי בלבלת הדעת היא תופעת לוואי של קראוס וינר. |
|
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
תודה, live (בעיניי) העובדה שיש טעם שונה וראייה אחרת - מעניקה עניין. אם כולנו היינו רואים דומה את הדברים -
היה נורא משעמם כאן :)
גמר חתימה טובה לכולם.. |
|
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
תודה, אנקה ! אז זהו שבמסגרת התהיה גם הלכתי למיתולוגיה וקראתי שוב על אתנה - אולי פספסתי תכונות משותפות?
משהו אחר? - לא נראה כך.
|
|
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
אריאל, כן זה אתה :)
חופשי, שיחררתי זכויות :)
|
|
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
סליחה. סליחה ומחילה - נעשה כאן חטא, ומזל שכבר בימים אלו אני יכולה לכפר עליו.
כמובן, טעיתי בשם הסופרת והטעות מייד תוקנה. אני אכפר לי בשקט על החטא. ואילו את שונרא - שימי לך את בייגלה המלאכית לשלושה ימים...
|
|
רחלי (live)
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
קטלת אותה לחלוטין!!!! אני הפעם לא שותפה אני דווקא אהבתי...בלי קשר לדעתי הביקורת שלך מדהימה...
גמר חתימה טובה...
|
|
אנקה
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
סקירה קטלנית וחדה,
כאשר אהבתי :)
אילו הייתי מסתכלת על הכריכה בלבד הייתי חושבת שזה רומן היסטורי או פנטזיה. ובאמת מה הקשר בין סוכנת מוסד לבין אתנה האלה מהאולימפוס? לאורלי קראוס וינר פתרונים. היא לא המקבילה הנשית של כבוד רם אורן ? |
|
אריאל
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
אריאל זה אני? כי סיימתי כבר לפני שנה.
אין לדעת. אני - והחברים שבחרתי - תמיד דיברנו במילים קצת אחרות. והערה מסכמת ב' שלך גאונית. אני הולך לצטט אותך לא מעט. |
|
שונרא החתול
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
אמממ... האם עיניי מתעתעות בי או שכתבת אורלי קסטל-בלום בעוד הספר הוא של אורלי קראוס וינר?
את ״אשכרה״ נתת לה שני כוכבים? מבחינתי זה בכלל לא ״סבבה״, אבל חוץ מזה הביקורת שלך היא ״אחלה״. |
24 הקוראים שאהבו את הביקורת