ביקורת ספרותית על ראשומון מאת אקוטגווה ריונוסקה
ספר טוב

---

לקראת נסיעה קרובה ליפן החלטתי לקרוא את ראשומון של אקוטגווה ריונוסקה. לאחר חיפוש קצר בחנויות הספרים המשומשים בתל אביב, מצאתי עותק במצב מצוין. כאשר נסעתי לאסוף אותו, נדהמתי לראות כי מדובר בחוברת דקיקה בת 30 עמודים. אין לי ספק כי כדי קורסאווה היה צריך להיות גאון כדי להוציא מתחת ידיו סרט כל כך מרשים המבוסס על 30 עמודים של סיפור.

האם יתכן כי דמויות שונות רואות את אותו האירוע אך כל אחד נותן פרשנות שונה לאירועים? כנראה שכן. ארבעה עדי ראייה מוסרים את עדותם כיצד מצא טקהירו את מותו ולכל אחד מהם גירסה שונה: רצח, דו קרב והתאבדות.

העדים הם: טג'ומרו – הנאשם ברצח, טקהירו –הקרבן שדבריו מועלים באמצעות רוחו, מסאקו – אשתו של הנרצח אשר גם נאנסת, וחוטב העצים אשר שמו אינו נמסר.

הסיפור פורסם לראשונה בדיוק לפני 100 שנה, ב-1915.

אקוטגווה שם קץ לחייו בשנת 1927 עת היה בן 35. המוות הוא כידוע מקדם מכירות מצוין וכנראה שהתאבדותו של הסופר תרמה משהו להעצמת המיתוס של ראשומון.

יש פרשנות האומרת כי לסרטו של קורוסאווה שיצא בשנת 1950, הייתה כנראה גם מטרה פוליטית. הסרט יצא לאחר סדרת משפטים של פושעי מלחמת העולם השנייה - משפטי נירנברג, משפטי טוקיו ומשפטי מנילה, והוא נועד להעביר מסר מאוד ספציפי לעולם המערבי: מה שאתם רואים משם, לא בהכרח דומה למה שאנו רואים וחווים כאן.

לסיכום: 30 עמודים שצריך לקרוא ולהכיר.

» ביקורות נוספות של בנצי גורן
» ביקורות נוספות על ראשומון