ביקורת ספרותית על עוד תראה מאת ניקולא פארג
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 8 בדצמבר, 2014
ע"י yaelhar


חשבתי שהוא בעיקר כנה. הוא אינו עושה הנחות לעצמו, או למי שקורא את הדברים. וכותב את מה שהוא חושב כאילו בלי צנזורה. ומה שהוא חושב זה שהוא לא היה אבא טוב. שהיה יכול - וצריך - להיות יותר קשוב לבנו כשעוד היה, לא לקבל את עובדת קיומו כברורה מאליה, להימנע מהתנהגויות מסויימות, לטפח התנהגויות אחרות. כשבנו בן ה 12 נהרג בתאונה במטרו, התחיל לחשוב על התפקיד שנראה כאילו נולד אליו - להיות אב. הספר הזה הוא זרם מחשבותיו ותאור מציאותו, בעיקר תאור של אהבתו של האב לבנו, אהבה שפעמים רבות התחפשה לדברים אחרים: כמו חובה, צדקנות, "חינוכיות" ועוד דברים בהם אנחנו עוטפים את אהבתינו ודבקים בתפקיד אותו עלינו למלא.
"...נוכחתי שלהיות אב לבן כרוך לא רק בסבל שבזיהוי מגרעותיך אצל בנך, אלא גם בשחזור אותן טעויות בדיוק שאביך עשה איתך, למרות הרצון העז לעשות הכל טוב יותר ולהשתחרר מהרגלים רעים..."

הספר כתוב מצויין, כתיבה כנה וחושפנית. הוא דומה למחשבות העוברות בראש, מחשבות שבדרך כלל לא נרצה לשתף את הזולת בהן, כי הן מצביעות על חולשות, כשלים, תפקוד לקוי ומטרות סמויות. כשקראתי אותו הרגשתי שקיבלתי רשות לשוטט במוחו של אדם אחר ולשמוע את מחשבותיו הכמוסות: על ציפיותיו מעצמו ומאחרים, על אהבתו, על ההרגשה של ילד להורים גרושים, המשחזר - גם בחיי בנו - את הרגשת הכישלון ואת הניסיון העקר לרָצות תמיד את כל האחרים, ולהשאיר את בנו אחרון בתור.

קשה להגדיר את מה שהרגשתי לספר הזה. הוא הרשים אותי בתובנות חדות ואמיתיות. הוא קריא ומעניין. הוא הזכיר לי קצת את "מתילדה סאביץ" של לודאטו. גם שם מדובר בשכול ובמחשבות כמוסות שבסיסן אשמה והתפכחות. וחשבתי שאנחנו מקבלים כמובן מאליו את האהובים עלינו, ומבחינים בעוצמה שברגשותנו כשהם אינם עוד. ואז זה תמיד מאוחר מדי.

31 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה בלו בלו! גם אני...
בלו-בלו (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
התגעגעתי לביקורות שלך.
yaelhar (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, חני (דולמוש)! המשפט נכון, אבל מה זה עוזר לנו?...
חני (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
זה נכון מאוד המשפט האחרון שלך,אבל זה תמיד כך! ביקורת נפלאה
yaelhar (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
תודה לי יניני.
yaelhar (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, Polly !
yaelhar (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
מחשבות: לא קראתי את "הייתי מאחוריך" אבל אני חושבת שאני מבינה על מה אתה מדבר. זה תו בולט מאד במנטליות ובספרות הצרפתית (הלהג, שלא לומר "פלסף") לפעמים זה מפריע לי מאד (כמו ב"העדינות" או "אלגנטיות של קיפוד") לפעמים לא, כמו בספר הזה
לי יניני (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
יופי של ביקורת. אני אהבתי את הספר במיוחד בתובנות שלו. ספר לא קל!
Polly (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
גם אני אהבתי את סגנון הכתיבה. הביקורת שלך מקסימה.
מחשבות (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
קראתי את הקודם של פארג "הייתי מאחוריך". להג בלתי נסבל.
yaelhar (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה, דן סתיו! פארג שיכנע אותי לגמרי בכנותו. בעיקר כי אינו חוסך ביקורת עצמית, וחושף את מה שאסרו, בדרך כלל, לחשוף.
דן סתיו (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
yaelhar ביקורת מעניינת, מחכימה ותמציתית הנוגעת לדעתי בלב ליבה של אמנות הסיפור - באיזו מידה הסופר מצליח לשכנע אותנו הקוראים בכנותו או בכנות גיבורין.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ