כן, אני מהדור שהוכרח ללמוד את הספר הזה בתיכון. לא, לא זכרתי דבר מהספר, רק שאהבתי אותו. אפילו לא זכרתי שאחת הדמויות המפורסמות, רסטיניאק, באה מהספר הזה.
עכשיו באה לה מין מחשבה שכזו: מה בדיוק עבר בראשם של האחראים במשרד החינוך כשהחליטו שזה ספר חובה? האם עשו זאת כלאחר יד בבואם לבחור ספר מפורסם מהספרות העולמית, והיו רק ספרים עבים ומלאי להג רוסי או דקים וניחוחיים מהספרות הצרפתית? אם כך בחרו, עשו עבודתם קלה ולא נאמנה. הספר הזה אמנם מייצג, אבל לא ממש טוב. טוב היו עושים אילו בחרו ספר מספריו המשובחים להפליא של אמיל זולא.
מה למדו דורות של תלמידים מהספר, שאהבה נקנית בכסף, שתמיד יהיה פער דורי ולבסוף הורים יסבלו מילדיהם, שמיושר עוד לא הרוויח איש שקל ובטח לא קנה בזה ליטרת בשר? אכן, ספר "חינוכי" לתפארה. לא שחינוכי הוא עניין חינוכי, אבל אבא גוריו הוא ממש הדוגמה הלא נכונה לספרות זרה מהוללת.
גברת ווקה מתפרנסת מביתה. ביתה הוא אכסניה בה גרים בקביעות אנשים קבועים שידם אינה משגת משהו טוב יותר, אבל משגת מספיק טוב לחדר, ארוחות קבועות ושירותים קטנים אחרים. ברגע הגיענו לביתה נמצאים שם 18 אורחים קבועים, בהם אבא גוריו, הסטודנט למשפטים רסטיניאק, ווטרן המסתורי ועוד כמה אנשים "צבעוניים". אל אבא גוריו מגיעות לבקר מדי פעם שתי נשים יפות ומהודרות וזה מיד מעורר שאלות בפריז של המאה התשע-עשרה, כשנהוג אז להחזיק מאהבות מהודרות, אם אך יש את הממון הנדרש לכך, ונדרש הרבה ממנו. עושה רושם שלאבא גוריו כלל לא חסר הממון. כולם הרי יודעים שבעברו היה סוחר עשיר והיום הוא מוכן להסתפק בחדר עלוב ואפילו את ההבדל בטעם ארוחותיו אין הוא מכיר. אז מיהן הנשים המסתוריות?
עד מהרה מתברר שאותן נשים מהודרות הן בנותיו. אם כך, מדוע הוא מרופט ועלוב והן מהודרות?
מנגד מצוי הסטודנט הדלפון רסטיניאק, שמוצאו ממשפחה דרומית והוא הגיע לפריז ללמוד משפטים. בחור יפה ונמרץ הוא. סבור הוא שלימודי המשפטים יעניקו לו רוב טוב, אבל הדרך לשם ארוכה ומייגעת והוא אך רוצה לטעום מטעם האהבה והעושר של פריז. מפה לשם הוא מסתייע בקרובת משפחה פריזאית, אחת הנשים ההדורות והעשירות של פריז. היא פותחת לו דלתות, מארגנת לו הזמנות ומכאן הדרך ללבן של בנותיו של אבא גוריו קצרה, במיוחד לצעירה שבהן.
אבל לאחד הדיירים המסתוריים בבית הגב' ווקה של תוכניות אחרות לאז'ן רסטיניאק. ווטרן הוא אחד שידו בכל ויד כל בו. הוא רוצה שרסטיניאק יתחתן עם אחת מדיירות המעון, שהשמועה אומרת שתתעשר מאוד בקרוב.
הסיפור הולך ומסתבך, הסבירות למאורעות מתאדה, אהבות קמות ונופלות. עושה רושם שרסטיניאק נקלט בעינו של אבא גוריו, השם עליו את כל יהבו ומועיד אותו לבתו הצעירה דלפין. ווטרן המסתורי חושב אמנם אחרת, אבל בחיים, כמו בחיים, אין קיצורי דרך.
מהסיפור הזה, מסתבר, כולם יוצאים בשן ועין. העושר, של האחרים, הוא אך בעיני המתבונן, הזוהר זוהר למרחוק, מקרוב הוא רק חוטי זהב השזורים בשמלות נפוחות. אפילו ללוויה הגיע רק רסטיניאק, הישר היחיד בסיפור, שגם נשאר כך.
אבא גוריו הוא רק אחד מסדרת ספרי הקומדיה האנושית של בלזאק. לפחות בעברית אין עוד רבים שתורגמו, בניגוד לרבים שתורגמו מסדרת רוגון-מאקאר של זולא, ובצדק מוחלט.
