ביקורת ספרותית על הדרמה של הילד המחונן מאת אליס מילר

---

התייאשתי... פשוט התייאשתי מהספר הזה. לא סיימתי אותו- נטשתי אותו בתום הפרק השני. הוא כבד, כתוב בשפה ארכאית, מלא במינוחים ללא פירוש/ מילים שפשוט הוטו מאנגלית כדי להישמע כמו גרסא מעוברתת של עצמם- כשבפועל אין להן גרסה כזו. נושא הספר אמנם חשוב- ההכרה בכך שמי שאנחנו כבני אדם כיום נובע בחלקו ממי שהיינו כילדים, והאופן בו הוריינו התייחסו אלינו כילדים- אך משהו באופן כתיבת הספר פשוט מכביד את הכל, מקשה את ההבנה, משווה לתהליך הקריאה מאמץ שאין בו צורך אמיתי כאשר קוראים ספר טוב. ואמנם נכון- קל לשפוט את הספר במשקפיים 'מודרניות' אלו, ואכן הספר נכתב בתקופה בה הביקורת המקצועית על כתיבת ספרים לא הייתה כבימיינו... ובכל זאת.

» ביקורות נוספות של נוי אודם אלון
» ביקורות נוספות על הדרמה של הילד המחונן