ביקורת ספרותית על סליחות ( באת אלי את עיני לפקוח ) מאת לאה גולדברג

---

לאה גולדברג היא משוררת שספור חייה יכול להיות בעצמו ספר - רומן מופלא.

סליחות
"באת אלי את עיני לפקוח,
וגופך לי מבט וחלון וראי,
באת כלילה הבא אל האוח
להראות לו בחושך את כל הדברים.

ולמדתי: שם לכל ריס וציפורן
ולכל שערה בבשר החשוף
וריח ילדות ריח דבק ואורן
הוא ניחוח לילו של הגוף.

אם היו עינויים - הם הפליגו אליך
מפרשי הלבן אל האופל שלך
תנני ללכת תנני ללכת
לכרוע על חוף הסליחה.

ולמדתי שם לכל ריס וציפורן..."

"סליחות " מונח בעל משמעות יהודית ידועה.
נראה לי שהביוגרפיה האישית של המשוררת לא משאירה מקום לספק שהשיר מתייחס לרומן ארוטי של המשוררת. לימדו אותי ששירה אינה בהכרח מקרינה על הכותב. יש לקרוא אותה כשלעצמה.
אני חושד שבמקרה זה השאירה המשוררת בחייה פינות - חידות לא פתורות. מחייה האישיים.
בכל מקרה בשיר זה לא ניתן להפריד בין שירתה לבין חייה.
אבל כל זה חשוב פחות השיר הוא שיר אהבה נפלא.
של משוררת מהגדולות שקמו לנו.

» ביקורות נוספות של
» ביקורות נוספות על סליחות ( באת אלי את עיני לפקוח )