הביקורת נכתבה ביום חמישי, 20 בנובמבר, 2014
ע"י
ע"י
נתן אלתרמן משורר ענק...
ירח
גם למראה נושן יש רגע של הלדת.
שמים בלי צפור
זרים ומבצרים.
בלילה הסהור מול חלונך עומדת
עיר טבולה בבכי הצרצרים.
ובראותך כי דרך עוד צופה אל הלך
והירח
על כידון הברוש
אתה אומר - אלי, העוד ישנם כל אלה?
העוד מתר בלחש בשלומם לדרש?
מאגמיהם המים נבטים אלינו.
שוקט העץ
באדם עגילים.
לעד לא תעקר ממני, אלהינו,
תוגת צעצועיך הגדולים.
אלתרמן לא דורש פרשנות.
בחרתי בשיר זה ששבה את ליבי. ולו רק בשל מספר ביטויים -דימויים נפלאים כמו "והירח על כידון הברוש"
כמו:יחסו של האל ב"תוגת צעצועיך הגדולים"
כמובן "ההלך" שבשירתו מוביל את כולנו בדרכו מלידה ועד מות.
בעיני גדולי המשוררים העבריים בעת החדשה אלתרמן ואורי צבי גרינברג.
5 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
אור שהם
(לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
מסכים, המצלול נפלא.
|
|
(לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
אור קרא את השיר בקול רם.
אפילו בלי להתייחס למילים רק למצלול-ה"אלתרמני". כבר נפלא.
|
|
אור שהם
(לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
אני חושב השיר מסתיים עם מסר מהול הבנה משמחת ועצובה כאחד.
לא יודע למה, קשה לי קצת להתחבר לשיר הזה. אבל בלי קשר, אלתרמן הוא בהחלט מגדולי המשוררים שלנו. השאיר אותנו עם אינספור שירים להתענג עליהם. |
5 הקוראים שאהבו את הביקורת