ביקורת ספרותית על לתמונת אמא ; משירי הבן האובד ; שירי סוף הדרך מאת לאה גולדברג

---

אמרת: יום רודף יום ולילה – לילה.
הנה ימים באים, - בלבך אמרת.
ותראה ערבים ובקרים פוקדים חלוניך,
ותאמר: הלא אין חדש תחת השמש.

והנה אתה בא בימים, זקנת ושבת,
וימיך ספורים ויקר מנינם שבעתים,
ותדע: כל יום אחרון תחת השמש,
ותדע: חדש כל יום תחת השמש.

למדני אלהי, ברך והתפלל
על סוד עלה קמל, על נגה פרי בשל,
על החרות הזאת. לראות, לחוש, לנשם,
לדעת ליחל, להכשל.

למד את שפתותי ברכה ושיר הלל
בהתחדש זמנך עם בקר ועם ליל.
לבל יהיה יומי היום כתמול שלשום,
לבל יהיה עלי יומי הרגל.



קוהלת חברים/חברות קוהלת בשירי סוף הדרך בשירתה של לאה גולדברג.
אז מי "מנצח" האופטימיות המאד זהירה וזעירה או הפסימיות של ה"יום רודף יום"?
תשובה אין כאן שאלה קיומית ישנה.

לאה גולדברג במיטבה, בשירה נפלאה.

» ביקורות נוספות של
» ביקורות נוספות על לתמונת אמא ; משירי הבן האובד ; שירי סוף הדרך