ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום שישי, 28 בנובמבר, 2014
ע"י
ע"י
ממליץ לקרוא לאט ולדמיין שזו תמונה.
"חלון מעבר לרחוב קומה שנייה מעל חנות
שחורת שיער לבנת פנים לא נעה לא אומרת דבר
גשם ירד אז כמו עכשיו על דרך יפו תל אביב
גשם דק ואפרורי טיפות קטנות של מלנכוליה
דמדומי אחר הצהריים השקט הגשם
שחורת שיער לבנת פנים לא נעה לא אומרת דבר
גשם ירד אז כמו עכשיו על דרך יפו תל אביב
גשם דק ואפרורי טיפות קטנות של מלנכוליה
כך יום יום אחר הצהריים מאחורי וילון תחרה לבן
שחורת שיער לבנת פנים לא נעה לא אומרת דבר
היה זה לפני עשרים שנה בן שבע עשרה הייתי אז
מה גורלה זאת לא אדע כל שנשאר לי - הוא חרטה
גשם ירד אז כמו עכשיו על דרך יפו תל אביב
גשם דק ואפרורי טיפות קטנות של מלנכוליה"
זו דוגמה לאחד משיריו ולא בהכרח הטוב ביותר בספר זה.
אני אוהב את שירתו כמו את ספריו הפרוזה. משום שהמילים זורמות מליבו לליבי. לא בודק אם הוא עונה לכללי שירה גדולה.
חש שאני יושב אתו בסנדלים ופותחים את הלב. שותים קפה ומעשנים ביחד. בקפה צדדי קטן בתל אביב.
רגע אינטימי כזה. רגעים שכאלו הולכים ופוחתים- רגעי האמת שלנו... אלו פוחתים ביחס ישיר לטכנולוגיה המתקדמת, לבתי המגורים הגדולים. מתבגרים בגיל צעיר יחסית הופכים לחלק מהמערכת לומדים לנהל שיחות מחושבות "על פי הספר" "מלוקקים ומלקקים לבוס. בחליפה ובחיוך מזוייף. בקיצור אנחנו הופכים לאנשי מכירות החל מראש ממשלתנו ועד סוכן הנדלן בפינת רחוב יהודה הלוי. פנחס שדה בספריו ובשיריו קדם לתקופה זו לכן חש אהדה, חש אמפטיה כמעט לכל מה שכתב.
גם כשאיני מסכים אתו אני מבין למה המשורר/הסופר התכוון. לא צריך מורה שיסביר לי.
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת