ביקורת ספרותית על ברניקה בתו של אגריפס מאת הווארד פאסט
ספר טוב

---

ברניקה בתו של אגריפס הוא סיפורה של נכדתו של המלך הורדוס הגדול ובתו של המלך היהודי האחרון.
לאחר מותו של אביה נותרו ברניקה ואחיה אגריפס השני, הנסיכים, נושא להערצה בקרב היהודים בארץ ישראל.
התקופה היא תקופה אפלה בתולדות העם היהודי, תקופת מלחמת האחים שהתקיימה בין אנשי בית שמאי הימניים לאנשי בית הילל המתונים. הקבוצה היהודית הרצחנית והקיצונית מכל - הסקריקים טבחו בכל מי שחשב אחרת ולא השתייך לקבוצתם. ובנוסף לכל זה היו גם היוונים והרומאים.
אגריפס השני החלש והצעיר נעזר באחותו האסרטיבית, הקריזמטית ויפת התואר, שידעה לנצל היטב את מעלותיה אלה על מנת להשיג "משהו" עבור בני עמה. בספר מגולל לפנינו האוורד פאסט את פרשת חייה הסוערים ששיאם היה בהתאהבותו של מפקד ליגיונות הרומאים טיטוס (אותו טיטוס שכבש את ירושלים והרס את בית המקדש) בברניקה, אהבה שנמשכה גם בעת שהפך לקיסר רומי.

ניכר בפאסט שהוא מעריץ את בת עמו ברניקה שהיא מלכה יהודיה ונצר למשפחות הורדוס והחשמונאים. הוא מתאר אותה כיפת תואר להפליא, בעלת רעמת שיער אדמוני ועיניים ירוקות מהפנטות(מוכר כל כך מתאורו של דוד המלך)משכמה ומעלה (כמו המלך שאול). ברניקה על פי פאסט מזדהה עם בית הילל המתון. היא בעלת אג'נדה מגובשת מאוד כנגד אלימות ומלחמה ובעד שלום בכל מחיר. בעיקר מתאר אותה כזו שנסתה בכל מחיר וגם אם המחיר הוא אישי, להציל את עמה - ישראל.

אני אוהבת את כתיבתו וספריו של האוורד פאסט, אוהב הסטוריה ואוהב ישראל. אני אוהבת את תאוריו הריאליסטיים של מציאות היסטורית רחוקה שהופכת לסצינה שכאילו מתרחשת עכשיו.ניכר בו שהוא עשה מחקר מעמיק בנושא, יודע את פרטי הפרטים ואוהב מאוד את גיבוריו. אוהב עד כדי כך שלמשל, אהובה של ברניקה טיטוס, הופך אצל פאסט לאדם עדין וחסוד כמעט, שממש נאנס לכבוש את ירושלים ולהרוס את קודש קודשיה בגלל פרובוקציה יהודית. כלומר - וזוהי ביקורתי היחידה, מכניס פאסט את דיעותיו שלו על זרם זה או אחר ביהדות, דרך גיבוריו וגם במחיר כיפוף המציאות לטובת העניין.

ברניקה בתו של אגריפס הוא ספר מעניין מאוד ומומלץ לאוהבי הסטוריה ואהבה.

» ביקורות נוספות של גוטי
» ביקורות נוספות על ברניקה בתו של אגריפס