ביקורת ספרותית על סופת החרבות [כרך א'] - שיר של אש ושל קרח #3 מאת ג'ורג' ר. ר. מרטין
ספר מעולה

---

וואו. מה עוד אפשר לומר? פשוט וואו.
-ספוילרים למי שלא קרא-

הפרקים של ג׳ון היו מדהימים,הקרב על החומה היה מרהיב. התאורים היו מושלמים. היה לי מאוד עצוב שייגריט נהרגה,אהבתי אותה מאוד.
הפרקים של דאני היו מוצלחים מאוד,במיוחד הצטרפותו של באריסטן סלמי הנעלה לשירותיה. הקטע של ה׳דראקאריס׳ עם סוחרי העבדים בלתי נשכח... התלהבתי לראות שסוף סוף היא מצליחה להתקדם ביחד עם הלא טמאים שלה. חבל בעיניי שגירשה את מורמונט,התחברתי לדמות שלו למרות ש״בגד״ בה בהתחלה אבל הוכיח לה נאמנות לאחר מכן,במיוחד לאחר מותו של הקאל ורייגו. הבנתי את החשש של דאני מבגידות שקרים ותככים,במיוחד אחרי שאיבדה את הקאל אבל עדיין הרגשתי שהיא פועלת יותר מתוך רגש ופחות מתוך היגיון..אהבתי מאוד את תאורי הדרקונים,דרוגון הרהיב אותי במיוחד וממש יכולתי לראות אותו לנגד עיניי עף גבוה גבוה כמו צל מכונף ענק...
מותו של ג׳ופרי לא מאוד מצא חן בעיני כי הוא הכניס הרבה אקשן לספרים,ובלעדיו זה לא אותו דבר..אבל סאנסה השתחררה ממנו וזה די שימח אותי,ובכללי,הגיע לו למות למרות האקשן שהכניס. החתונה הסגולה הייתה באמת בלתי נשכחת. האחים מרמות גנים נהדרים,אהבתי את המתח שיש ביניהם לבין סרסיי,הוא תמיד הצליח לשעשע אותי.
המשפט של טיריון היה מרתק וממש כאב לי כששיי בגדה בו ככה,ושמחתי שהוא שילם לה באותו מטבע בסוף..וגם לאבא שלו,שהיה דמות מחרידה וגאונית בו זמנית. טיריון דמות שנונה,אמיצה,חכמה ומדהימה..אין הרבה כמוהו,למרות גובהו הוא נישא מעל כל הדמויות (כמעט:))
אריה הייתה כל כך מרתקת,החיבור שלה עם הכלב היה מושלם ורק חיכיתי לפרקים שלהם. סאנדור דמות גאונית,אהבתי אותו מאוד. למרות שידעתי שאריה לא מחבבת אותו לא ציפיתי שתשאיר אותו למות,חשבתי שלפחות תעניק לו את מתת הרחמים אבל גם זה לא. חבל.
ועכשיו לחתונה האדומה...מה יש לומר. לא ציפיתי לזה,למרות הבוגדנות הידועה של בית פריי . היה לי חבל על קייטלין במיוחד,שלמרות שריחמה על עצמה לפעמים (אולי יותר מידי) היו בה הרבה כוחות והיא הגנה על בנה עד הרגע האחרון במידה ראויה להערצה. את רוב לא כל כך אהבתי,הוא בכל זאת הדגיש את העובדה שלמרות שהוא המלך בצפון הוא עדיין ילד בתוכו ועדיין לא יודע בדיוק איך לנהוג. כאב לי על הזאב שלו והקטע של ההשפלה בסוף החתונה האדומה היה מחריד....
ג׳יימי והחיבור עם בריאן היה גאוני.
נפילתה ומותה של ליסה אריו שימח אותי כי היא הייתה דמות בלתי נסבלת,וגם הילד שלה. אצבעון שוב הוכיח שהוא בלתי מנוצח;)
סטאניס הוא דמות מרתקת,אני מאוד אוהבת את דאבוס ואפילו את מליסנדרה למרות הקשקושים הבלתי פוסקים שלה על אל האור. אהבתי את החיבור של סטאניס לחומה וחיכיתי מאוד לראות מה יהיה בהמשך עם מאנס ריידר והילד שלו-הם לא הותירו ספק שהחורף אכן מתקרב,ובגדול...
האפילוג היה מעולה. התיאור של ליידי סטונהארט היה מושלם,וממש התלהבתי מהרעיון שהיא הולכת לנקום,סוףכלסוף...

לסיכום,לא זוכרת שאהבתי כלכך ספר כמו שאהבתי את סופת החרבות. 1200 עמודים של אקשן בלי הפסקה,לא יכולתי להניח אותו מהיד. ח״ח אדיר למרטין,בגלל ספר כזה הספרים זוכים לכזאת הצלחה.

» ביקורות נוספות של Khaleesi
» ביקורות נוספות על סופת החרבות [כרך א'] - שיר של אש ושל קרח #3