ביקורת ספרותית על ציד הסנרק : מסכת יסורים בשמונה צירים מאת לואיס קרול
ספר טוב

---

זהו רק ניסיון לביקורת בונה,
כרוחו של אביה של אליס,
בין הסתיו והקוצף זה בדיוק העונה,
ללהטט אצבעות דיגיטאליס,

על שולחן מתיישב וכותב על כסא,
כיאה לנונסנסיקאי,
וזה קל וקשה כי "הסנרק" הוא הנושא,
המילים נוסקות כמו היו עפיפון ורטיקאלי,

איורים שעוטפים ציורים, ולשון שנופל על לשון,
עוד מצליח לדבוק במשקל האורגינאלי,
דני הכותב שובבני, וניצה המציירת אמיצה,
שניהם מוכשרים ומפזרי הקסמים באופן ממש אינפנטאלי.

וזה הבית האחרון... מי ידע שככה נכבה לי,
נסיונות חריזה מעתה אשאיר לאישה,
שהיא עזר בשבילי או בגלאלי,
וזהו סימן לגברים להתמיד בכל דרך-פגישה.

ושוב קצת שיקרתי יש עוד פנינה- פניניה,
מה אכתוב זה חידה לא ברורה לי,
איך זה הופכים ל"ביקורת מומלצת" באתר סימניה,
מממ.. כנראה הסוד הוא להיות סנטימנטאלי.

» ביקורות נוספות של יניש
» ביקורות נוספות על ציד הסנרק : מסכת יסורים בשמונה צירים