ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 9 בנובמבר, 2011
ע"י רונדו
ע"י רונדו
נונסנס במיטבו. מסע ימי בלתי-אפשרי של צוות בלתי-סביר למציאת יצור בלתי מתקבל על הדעת.
9 בעלי מקצועות ובונה (Beaver) יוצאים בספינה שחרטומה הפוך ושקברניטה יודע רק לצלצל בפעמון לצוד את הסנרק (Snark) כשבדרכם יש הרפתקאות ויצורים בלתי ברורים כמיטב הנונסנס.
לואיס קרול כתב את 8 הפואמות המרכיבות את "ציד הסנרק" ב-1876 ומאז נבנו עליהן תילי תילים של פרשנויות, למרות שעוד בחייו קרול התעקש שאלו אך ורק חרוזי נונסנס והומור.
דני קרמן יזם את התרגום ואייר נפלא. ניצה בן-ארי תרגמה בחופשיות את החרוזים כשהיא משתדלת לשמור על הקונוטציות ומשחקי המילים עם המעבר מאנגלית ויקטוריאנית לעברית בת זמנינו.
לדוגמא – ההנחיות לציד סנרק (ציטוט):
לצודו בזהירות ובעזרת אצבעון,
לרדפו בתקווה ובקלשון,
לאיים על חייו במלווה בטחון,
לכשפו בחיוך ובסבון.
לסיכום: נונסנס נפלא בחרוזים, תרגום נהדר ואיורים של דני קרמן... אפשר לרצות יותר?
9 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
עולם
(לפני 13 שנים ו-9 חודשים)
האם את מתכוונת כי נשים מעדיפות לקרוא ולבכות?
אבל בלי ספק יש גם נשים שמעדיפות לבכות ולצחוק (זה מאד מרגש), אפילו בו-זמנית. כמו ששורר המשורר: "האם את בוכה או צוחקת?". האם שטוזים (כלומר, שטויות בחרוזים) הם הדבר המתמטי ביותר שהפרוזה יכולה להציע? מתמטי באיזה מובן? על כל פנים, אין לזלזל בסוגת השטוזים. נדרשת כתיבה בקצב נכון, חריזה מדוייקת, ואמירות אבסורדיות ומגוחכות ככל הניתן על המצב האנושי (או על איזה שהוא מצב, או, על כל פנים, על משהו). ולמה זה מצחיק? אולי כי, בסופו של דבר, המציאות לעתים אבסורדית ומגוחכת יותר מכל מה שניתן להמציא. |
|
|
מירי שחם
(לפני 13 שנים ו-9 חודשים)
אם כך, תיאוריית הסנרק 2
כי גברים מעדיפים לקרוא ולצחוק ונשים מעדיפות לבכות ולצחוק. לא, זה לא הגיוני. כלומר נונסנס.
|
|
|
עולם
(לפני 13 שנים ו-9 חודשים)
אחד הכללים שלנו הוא: אם זה מצחיק, צוחקים ואין צורך להצדיק.
וכנראה שזה מצחיק. או, כמו ששנו גששינו: "העולם מצחיק, אז צוחקים". |
|
|
מירי שחם
(לפני 13 שנים ו-9 חודשים)
תיאוריית הסנרק
עד עצם היום הזה הכרתי אך ורק גברים שהתלהבו מהיצירה הזאת ואני לא מצליחה להבין (למה רק גברים, ממה מתלהבים). בעצם הכרתי גם אישה אחת נלהבת, אבל אמא שלה מתה עליה בצעירותה והיא גדלה בבית שהיו בו אך ורק בנים ככה שזו סטייה סבירה מהתקן. לדעתי שירת נונסנס כזאת היא הדבר הכי מתמטי שפרוזה יכולה להציע (הצבה של ערכים חדשים לתוך תבניות לשוניות). בסדר. כלומר אז מה?
|
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
