ביקורת ספרותית על רחוב החנויות האפלות - מהדורת 1979 - ספריה לעם #258 מאת פטריק מודיאנו
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 18 באוקטובר, 2014
ע"י yaelhar


הזכרונות הם החלק שאנחנו קוראים לו "אישיות" - הם המכוונים את ההתנהגות שלנו, בזכותם - ובזכות מה שהם מייצגים אצלינו - אנחנו עושים את בחירותינו בחיים - ולעתים קרובות חוזרים ובוחרים את הבחירה הלא נכונה. כי נהג המשנה שלנו, זה שיושב באחורי הראש ואומר לנו לאן לפנות - מונע על ידי זכרונותינו ודימוייהם. ומה אנחנו עושים כשהזכרונות גורמים לנו סבל רב? לפעמים הברירה היחידה היא לשכוח...לכאורה.

גי רולאן - שאין זה שמו - שכח הכל. הוא חי לו כיצור שאישיות חדשה נבראה עבורו יחד עם שם חדש ותעודות חדשות. הכל מומצא. הוא עובד 10 שנים עם האדם שיצר אותו - בלש פרטי המספק לאנשים "מידע חברתי" עליהם ועל אחרים. ביום בו מעסיקו פורש מעבודתו ועובר לניס (אין לי מושג למה אנחנו מתעקשים לקרוא לה בעברית "ניצה"...) גי רולאן מחליט להתחקות כבלש אחרי עקבותיו הוא - לנסות לשחזר את חייו ואת האישיות שנמחקה עם מחיקת הזכרונות.

הקיסרית הילדותית המליצה לי על הספר הזה, ועל כך תודתי העמוקה. יש לציין שהיא המליצה עליו לפני שהסופר זכה בנובל. פשוט התמהמהתי עד שהשגתי אותו. זו נובלה קטנה ומהודקת, שזכתה בפרס "גונקור" לשנת 1978, העוסקת בעיקר באנשים הלומי-חיים, עקורים ומהגרים שחייהם השתנו באופן מהותי בגלל מה שקרה להם, וזכרונותיהם נעים בין עבר להווה. מודיאנו מאמין בברית בין אנשים שהם שותפים לגורל, אבל פסימי לגבי הכדאיות שבזיכרון. הזיכרונות של רולאן יביאו לו כאב רב, שנמנע ממנו כשהיה נטול זכרון וכאב. מודיאנו עצמו יליד 1945 היה יהודי לפי בחירתו - אביו היה יהודי - ועסק רבות, כך למדתי, בגורל היהודים ופליטים אחרים בתקופת מלחמת העולם השנייה בפאריז.

הספר קצרצר - 185 עמודים בפורמט של עם עובד של פעם (בינתיים הם הגדילו את הפורמט וגם את הפונט...) ויצא לאור ב1979 בתרגומו של אביטל ענבר. כתוב היטב ומכאיב לקריאה - כולו על עולם שנעלם זה כבר ואפילו הסופר הכיר אותו רק משמועה.

41 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
תודה רבה, טופי! את הדוגמה הכי טובה ליצירתיות האסוציאציות...
yaelhar (לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
תודה רבה, שין שין! כדאי.
טופי (לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
מעניין! ומי עולה בדעתי אם לא דיק פרנסיס....
שין שין (לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
בקורת מרהיבה, כרגיל. עכשיו בטוח שאקרא את הספר.
yaelhar (לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
תודה רבה, חני (דולמוש)! אולי גם האהבה היא זיכרון? עוזי העלה את הרעיון הזה, שאני עדיין חושבת עליו.
חני (לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
הזיכרון בהחלט מעצב את מי שאנחנו .לפעמים כשלא פוגשים אדם שהכרנו עשרות שנים לא זוכרים תמיד אם אהבנו אותו או לא ואז פותחים אתו דף חדש .זה אומר שתחושות גם כן נכנסות לעניין. נשמע מעניין ביותר כי מה עם אהבה ? ביקורת יפה
yaelhar (לפני 11 שנים)
תודה רבה, עוזי! השאלות ששאלת מעניינות מאד, ואני מתחבטת בהן לא מעט (ברור שאין לי תשובות...) אולי באמת אין עוד משהו פרט לזיכרון. ואולי באמת אהבה אינה אלא זיכרון משותף של שני אנשים. בהחלט יכול להיות.
עוזי (לפני 11 שנים)
ביקורת טובה לספר מעניין. מזכיר לי מאד סרט בשם Dark City (עיר אפלה) מ-1998. השאלה המרכזית שהסרט שואל היא האם אדם הינו סכום זכרונותיו או שמא יש משהו מעבר לזכרונות המייחדים אדם אחד ממשנהו, שהופך אותי לאותי, ואותך לאותך. האם אנחנו אסירים בתוך המח שלנו? האם אהבה היא משהו המתרחש בזמן הווה, או שאולי גם אהבה היא לא יותר מזכרון משותף של שני אנשים.
yaelhar (לפני 11 שנים)
תודה רבה, בלו-בלו!
yaelhar (לפני 11 שנים)
תודה רבה, נצחיה! למעט "צרפת" ו"ספרד" שיש היגיון (מעוות קצת, אולי) בשמותיהן שאינם כלל קשורים לשמות האמיתיים, רוב שמות המקומות בעברית דומים לשמות המקוריים. ו"ניצה" אינו דומה כלל ל"ניס".
yaelhar (לפני 11 שנים)
תודה רבה, מירב!
נצחיה (לפני 11 שנים)
אני כהרגלי נכנסת לזוטות. ניס היא "ניצה" בעברית, כשם ש"פרי" היא "פריס" ו"לנדן" היא "לונדון". לערים זרות יש הגייה שונה בעברית.
סקירה מסקרנת ומעניינת ביותר.
בלו-בלו (לפני 11 שנים)
עוד ביקורת מרתקת שלך!
מירב (לפני 11 שנים)
יפה ומעניין
yaelhar (לפני 11 שנים)
רב תודות, דן סתיו! אני מאמינה שהזיכרונות הם "האישיות". והפרשנות שלהם, כמובן. עם זאת מה שנזכור מושפע מהאישיות שלנו... מבלבל.
yaelhar (לפני 11 שנים)
לי יניני, תודה רבה!
דן סתיו (לפני 11 שנים)
yaelhar ביקורת יפה ומעניינת מאד. האם הזכרונות הם אכן חלק ממה שאנו קוראים לו "אישיות", כדבריך או שמא הם רק משקפים אותה אישיות ומעוצבים על פיה?
לי יניני (לפני 11 שנים)
תודה. הספר רשום לי ברשימה האין-סופית שלי.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ