ביקורת ספרותית על בואי אמא מאת לאה נאור
ספר מעולה

---

אנו מכירים את לאה נאור כמשוררת וסופרת לילדים. היא זו שכתבה למשל את המילים הנהדרות לשירים שבקלסיקה הישראלית לילדים, "זרעים של מסטיק"... לכן די הופתעתי כשהגיע לידי סיפרה למבוגרים: "בואי אמא". מדובר קודם-כל בספר שאיננו סיפורי אלא תיעודי. אבל הוא בנוי בצורה מאוד מיוחדת ובלתי שגרתית: לאה שגרה בסמוך לאימה הייתה מבקרת אותה כמעט יום יום. ובכל פעם שמעה ממנה סיפור חדש. היא בעצם מספרת לנו את קורות-חייה של אימה, החל בילדותה בכפר קטן בפולין, עלייתה ארצה כחלוצה עוד בשנות העשרים של המאה הקודמת וחייה הקשים בארץ בזמן המנדט הבריטי וגם לאחריו. אלא שכל זה מובא בלשונה המיוחדת של אימה, שיש בה הומור וגם עצב שמעורבים זה בזה. כך למשל משעשע לקרוא שכשמסתיים כל פעם הביקור, האם אומרת תמיד לבתה; "נו לכי כבר" ומיד לאחר מכן היא אומרת, "למה את כבר הולכת?" "מה בוער לך?" וכו' (מסתבר שהעקביות לא הייתה הצד החזק שלה...)
הסיפור החדש שהאם מספרת בכל ביקור אצלה, מלווה תמיד בפתגם או משפט נבון, (שמובאים תמיד באותיות מודגשות) ולקוח מניסיון החיים העשיר של האם... ויש בכך משהו חביב וחמוד... וזה בנוסף לכך שהספר קצת מצחיק קצת עצוב ולעתים גם ממש מרגש... כל מי שמתעניין בהיסטוריה יוכל ללמוד כאן, פרטים רבים על החיים היהודיים שהיו פעם בפולין ובעיקר ואפילו יותר מכך, על החיים בארץ ישראל של פעם... הספר מרתק בעיניי לקריאה וללא ספק כתבה כאן לאה נאור יצירה תיעודית שיש לה חשיבות, ושמהווה מעין יד - מזכרת לאימה ז"ל. אהבתי אותו מאוד.

» ביקורות נוספות של סדן
» ביקורות נוספות על בואי אמא