ביקורת ספרותית על גנבי הברבור מאת אליזבת קוסטובה
ספר בסדר

---

אין לי מושג איך הגעתי לספר הזה, נדמה לי שמהשם של הסופרת שנשמע לי מאוד מוכר. בכול אופן זה רומן היסטורי אז אני מייד התעניינתי בו ולקחתי אותו במהירות. הספר עצמו מתיש מאוד, קשה נורא להחבר אליו כי הוא כתוב בעיקר על ציור ואמנות עם תיאורים ארוכים מידי של דברים לא מעניינים.
הדמויות היום דומות מידי אחד לשני, כולם ציירים כולם עניים קצת. כולן קמצנים, כאילו היא ניסתה שלכולם יהיו חיים כמה שיותר פשוטים אבל זה לא ממש הצליח לה כי בשבילי כולם היו אותו דבר.
לא הייתי אומרת שהספר הזה הוא וואו, הוא ממש לא צדיק את הזמן שהשקעתי בו ובכול ה512 עמודים מתוכו כי העלילה לא הייתה כולכך מעניינת. זה לא מדבר על אהבה סוחפת ויוצאת דופן, על סיפור חיים קשה, על מתח, אין פה משהו מיוחד.. הספר הזה דיי מוזר.
בכול מקרה כן אהבתי אותו וכן הייתי חייבת לסיים לקרוא אותו ולא התייאשתי. והיו פעמים שקראתי יותר ממאה עמודים ביום כי כן רציתי לדעת מה קטרה עם רוברט ועל החיים שלא הוא מספר אלא שאנחנו מגלים מאנשים אחרים. זה גם דיי מוזר, רוברט הוא הדמות הראשית בסיפור ויש לו הכי פחות נוכחות בו.
לסופו של עניין, הספר הוא כדבר רשות בלבד. מי שלא יקרא את זה לא יפסיד שום דבר כי הוא סתמי מידי ויחסים לרומנים היסטוריים אחרים שקראתי הוא ממש לא סוחף.

» ביקורות נוספות של Yuli
» ביקורות נוספות על גנבי הברבור