ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שני, 4 ביולי, 2011
ע"י נוריקוסאן
ע"י נוריקוסאן
מי שלא מרגיש שיש בו כישרון אמנותי גאוני יוכל אולי לחוות משהו מהחוויה שחשים אלה שיש להם בקריאת הספר הזה. כישרון הציור הוא מרכז הספר - כמעט כל הדמויות המוזכרות בו, הן אלה שבהווה והן אלה שבעבר, עוסקות בציור בדרך זו או אחרת.
בספר מתרחשות שתי עלילות. האחת מתרחשת בארה"ב של ימינו - פסיכיאטר ששקל בנעוריו קריירה של צייר מקבל לטיפולו חולה נפש שהוא צייר בעל כישרון גאוני, שאושפז לאחר שניסה "להתנקש" בציור אימפרסיוניסטי התלוי במוזיאון. החולה אינו מדבר וכדי להבין את עולמו הפסיכיאטר יוצר קשר עם גרושתו של הצייר ועם אישה אחרת שהייתה בקשר איתו. בין פרק לפרק של ההווה שזורים מכתבים המהווים את העלילה השנייה, המתרחשת במאה ה-19 בצרפת. מכתבים אלה הם בעיקר מכתביה של ציירת צרפתייה לקרוב משפחתה, אף הוא צייר, ובהם תיאור הקשר המתפתח ביניהם.
שתי העלילות האלה מתחברות זו לזו, ואנו מבינים את מצוקתו של הצייר, ואת הסיבה להתנהגותו במוזיאון.
והערה אחת על העטיפה: הציור על העטיפה הוא ציור של רנואר. אמנם ציור יפה, אך מי שקרא את הספר הבחין בוודאי באמירה של אחד הגיבורים שהוא מתעב את רנואר. כמעט כל ציור אחר מן התקופה היה מתאים.
8 קוראים אהבו את הביקורת
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
