ביקורת ספרותית על למות מבפנים מאת רוברט סילברברג
ספר טוב

---

למות מבפנים הוא סיפורו של דייויד זליג, אינטלקטואל ניו יורקי שניחן ביכולת לקרוא את מחשבותיהם של אנשים אחרים. יכולת טלפתית בד"כ נחשבת בספרות כתכונה נחשקת שהופכת את בעליה לאדם בעל כוחות על אבל פה חייו של זליג האומלל רחוקים מדמות הגיבור המקובלת, הוא חי בדלות ומתפלש בלבטים וייסורים עצמיים, היכולת שלו בעיקר גורמת לו סבל ומקשה עליו להתמודד עם המציאות - האנטי גיבור האולטימטיבי.

רוברט סילברברג ידוע כאחד מסופרי המד"ב שמתרכזים יותר בדמויות מאשר בטכנולוגיה. בספר הזה הוא זונח את המדע לגמרי ומתרכז בצלילה למעמקי נפשו המיוסרת של גיבור הספר ובחייו הלא פשוטים בכלל של קורא המחשבות במאה ה-20. העלילה מלווה באיזכור מאורעות היסטוריים בארה"ב של שנות ה-60 וה-70 ואפילו מתכתבת עם ספרות דור הביט האמריקאית של אמצע המאה.

באופן לא מכוון זה הספר השלישי ברצף שאני קורא ועוסק בטלפתיה, קדמו לו כפת החתול של ג'ואן וינג' ויוביק של פיליפ ק. דיק - כל אחד מהם נותן זוית קצת אחרת לעניין וכל אחד מהם טוב בפני עצמו...היה בהחלט סיבוב מעניין.

למות מבפנים הוא ספר מיוחד ומעורר מחשבה, סילברברג אופייני אבל בכל זאת שונה. מומלץ מאוד לחובביו של הסופר המצויין הזה וגם למי שלא מכיר - ותודה ל-yaelhar על הביקורת שלה פה למעלה ששיכנעה אותי להוסיף אותו לאוסף.

» ביקורות נוספות של ברק
» ביקורות נוספות על למות מבפנים