ביקורת ספרותית על פולגרה הקוסמת מאת דיוויד אדינגס
ספר מעולה

---

שנינות על גבי שנינות על גבי שנינות.
אני לא יכולה להסכים עם הדעה הרווחת,למרבה הצער, שקוטלת את הספר בלי בושה. זה היה הספר הראשון של אדינגס שקראתי,ולולא הוא- כנראה שלא הייתי קוראת את הבלגריאד ואת המלוריאן.
אני גם לא יכולה להסכים עם הדעה שהסיפור חוזר על עצמו.
לפי דעתי,זה היה ספר שנון, מצחיק ונהדר.
אזהרת ספוילרים
כמו כל הספרים הנהדרים של אדינגס, הספר הזה שנון ביותר. אפשר לזהות את זה לפי צורת הכתיבה, לפי הדמויות, לפי הדיאלוגים.
אני לא חושבת שהסיפור חוזר על עצמו. פולגרה ואביה הן לא אותה הדמות- למרות שהם שניהם חיים הרבה מעבר לכולם. בלגאראת לא עשה את כל מה שפולגרה עשתה, ופולגרה לא ביצעה את מה שאביה ביצע.
היא שמרה על צאצאיה של אחותה.
הוא עשה דברים אחרים.
***
אולי המראה של הספר מנע מכל כך הרבה קוראים לקרוא את הספר. בספריה שלי הספר היה בכריכה רכה, בלוי , מלוכלך וקמוט. העטיפה שלו הייתה קרועה במקומות מסוימים, והריח שלו, שכל כך הרבה נרתעים ממנו, דווקא משך אותי.
אני אוהבת את הריח של אופוס.
אז מה?
ריח של דפים ישנים, דבק, וריח מתקתק כלשהו, שלא הצלחתי לזהות את ריחו. (זה לא ריקבון. אל תהיו בדחנים כפייתיים)
טוב, הריח העניק כוכב אחד לספר הזה.
אני אוהבת את פולגרה. היא דמות שאפשר להזדהות איתה, למרות שהיא עוקצנית, צינית ודאגנית. אני שמחה שהאדינגסים, (גם אשתו כתבה איתו את הספר) עשו את פולגרה כזו. אם לא, היא הייתה מושלמת.
אולי התכונות האלו הוסיפו למציאותיות שלה. אחרי הכל, קצת קשה להאמין באישה בת שלושת אלפים.
אי אפשר למנות את כל הדמויות בספר, בגלל גילה המופלג. היא פגשה אלפי, ואולי עשרות אלפים של אנשים, שלפי שורות בודדות של שיחה, ניתן היה לכתוב עליהם דפים שלמים.
אני אוהבת את ההערות שלה, בנוסח- לא כך, זאב זקן?- או –גאריון מכיר היטב את הסביבה, כיוון שהוא גדל שם.-
זה הוסיף הרבה לספר, וקישר בין העבר להווה של פולגרה.
פולגרה וההערות שלה העניקו כוכב נוסף לכוכב שהענקתי לספר. אנחנו כבר בשני כוכבים, למי ששכח.
בלגאראת הוא הפרחח הזקן ביותר שהיה קיים אי-פעם. אני יכולה לדמיין את הבעת פניו, את הפרחחיות, שנותרה הזכר האחרון לגאראת, הנער הגנב שאסף אלדור אל מגדלו. הוא בעל חיבה מצערת לשיכר,חוסר-כבוד לאמת ונטייה לגניבה, אבל, למרות העובדה שהוא גם רודף שמלות- האדניגסים שוב הפגינו את יכולתם להפוך את הדמויות שיש להן תכונות רעות לא מעטות, לדמויות מצחיקות, שיכולתן להתחבב על הקורא עצומה.
בלגאראת קטף כוכב נוסף לספר. (שלא תעז לגנוב אותו, זאב זקן!)
בינתיים יש לנו שלושה כוכבים.
אבל- איך אפשר לומר את המילה זאב בלי להזכיר את פולדרה?
פולדרה, השליחה החמישית של אלדור.
אין הרבה לומר עליה, כי היא מוזכרת בעיקר בשיחות מחשבתיות עם פולגרה, מה שמנע ממני להכיר אותה באופן מקיף כפי שהייתי רוצה.
לטובת זה שדילג על הפרולוג והאפילוג, שכתב ביקורת לפני- פולדרה מעולם לא רצתה לכתוב ספר שכזה. היא זאבה, ונטתה ללעוג לכתיבה.
פולדרה לא מקבלת כוכב, כי היא דמות לא-מפוענחת לבינתיים.
את מוקפאת, פולדרה. בבקשה, אל תנשכי אותי. אני רוצה להמשיך לקרוא, וזה יהיה טיפה קשה עם עין אחת בלבד.
אנחנו עדיין בשלושה כוכבים.
הכוכב הרביעי, מוקדש כולו לעלילה הנהדרת.
החמישי, רק בגלל שבאמת אהבתי את הספר.

» ביקורות נוספות של סקיי
» ביקורות נוספות על פולגרה הקוסמת