“שנינות על גבי שנינות על גבי שנינות.
אני לא יכולה להסכים עם הדעה הרווחת,למרבה הצער, שקוטלת את הספר בלי בושה. זה היה הספר הראשון של אדינגס שקראתי,ולולא הוא- כנראה שלא הייתי קוראת את הבלגריאד ואת המלוריאן.
אני גם לא יכולה להסכים עם הדעה שהסיפור חוזר על עצמו.
לפי דעתי,זה היה ספר שנון, מצחיק ונהדר.
אזהרת ספוילרים
כמו כל הספרים הנהדרים של אדינגס, הספר הזה שנון ביותר. אפשר לזהות את זה לפי צורת ה”