ביקורת ספרותית על קץ החינוך מאת ניל פוסטמן
ספר מעולה

---

אחד מההוגים המקוריים ביותר בדורנו בתחום החינוך. לפעמים אנשים כותבים כל כך מדויק, שאם רוצים להמליץ על הספר שלהם הכי טוב זה פשוט לצטט אותם מילה במילה. הספר קץ החינוך של ניל פוסטמן הוא אחד מהמקרים האלה (כותרתו המקורית של הספר, The End of Education, משחקת על דו המשמעות של המילה end : ‘מטרה’ ו’קץ’. כלומר: מטרת החינוך ו/או קץ החינוך):

“כאשר התחקיתי אחר דבריהם של אנשים בנוגע לחינוך בית ספרי, שמתי לב לכך שהשיחה נסבה לרוב על אמצעים ורק לעתים נדירות על מטרות. האם עלינו להפריט את בתי הספר? האם עלינו לקבוע תקנים ארציים להערכה? כיצד נשתמש במחשבים? איזה שימוש עלינו לעשות בטלוויזיה? כיצד נלמד קריאה? וכיוצא באלה. כמה מן השאלות אכן מעניינות, אחרות לאו דווקא. אולם המשותף להן הוא התחמקותן מסוגיית מטרותיו של בית הספר – כאילו היינו אומה של טכנאים, נעולים לחלוטין במומחיותנו איך לעשות דברים, מפחדים או לא מסוגלים לחשוב על ה-למה… עתידו של בית הספר תלוי בהיווצרות של דו שיח רציני על מטרות. באין מטרות טרנסצנדנטיות ראויות יגיע החינוך הבית ספרי לקצו, וככל שנקדים להשלים עם כך, כן ייטב. ואולם בהינתן מטרות כאלה, יהפוך החינוך הבית ספרי למוסד המרכזי שימציא לצעירינו סיבות להמשיך ולחנך את עצמם”. (עמ’ 10)

“אמת, יש חשיבות לשאלה אם יש להורים אפשרות בחירה בין בתי ספר, האם בתי הספר קטנים יותר, האם גודל הכיתה מצטמצם, האם יש תקציבים להעסקת עוד מורים, או האם תלמידים אחדים נהנים ממלגות ציבוריות לבתי ספר פרטיים. אולם האם איננו נותרים בסופו של דבר עם השאלה למה? על מה ולמה כל הסאון והזעם וההוצאות? אם יורשה לי להציע מטפורה, אנו יכולים להביא לכך שהרכבות יצאו בזמן, אולם אם ממילא אינן נוסעות ליעד הרצוי לנו, לשם מה לטרוח?” (עמ’ 57)

“יכולנו לשפר את איכות ההוראה והלמידה בן לילה, לו נפטרנו מכל ספרי הלימוד. רוב ספרי הלימוד כתובים גרוע, ולפיכך יוצרים את הרושם שהנושא משעמם. רוב ספרי הלימוד גם כתובים בנוסח אל-אישי. אין בהם ‘קול דובר’, לא עולה מהם שום דמות אנושית. יחסם לקורא אינו שונה בהרבה מההודעה הטלפונית האומרת ‘אם ברצונך בסיוע נוסף – הקש שתיים’. מצאתי שהמרשמים המופיעים על גבי קופסאות של דייסת דגנים כתובים בסגנון טוב ומשכנע יותר מרוב מה שנמסר בספרי הלימוד…” (עמ’ 97-98)

פוסטמן אינו מסתפק ברעיונות תאורטיים המנוסחים היטב, אלא מציע שלל הצעות פרגמטיות הניתנות ליישום בקלות. כדאי מאוד לכל מי שמתעניין באפשרות לתקן את מערכת החינוך השמרנית ולהתאימה למאה ה-21.

(עוד ביקורות שלי בבלוג די לחינוך בסלונה: http://saloona.co.il/anatshapiraspace/?cat=6804)

» ביקורות נוספות של ספרים שענת
» ביקורות נוספות על קץ החינוך